לוגו אלכס שפירא ושות׳

טופס דיווח חדש על חוות-דעת מיסוי; דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי; הוראות מיסוי חדשות לגבי חברות הייטק; הצעות חוק חדשות

29/03/2016

דיווח על קבלת חוות-דעת
במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015 ("החוק") (קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
במסגרת המבזק האמור כָּללנו סקירה ראשונית של חובות הדיווח שנקבעו ביחס למס הכנסה ואשר תחולתן נקבעה לגבי חוות-דעת* שניתנה מיום 1.1.2016 ואילך ועל עמדה חייבת בדיווח** שהובאה בדו"ח לשנת 2016 ואילך.
* המונח "חוות דעת" מוגדר כחוות-דעת בכתב, חתומה על-ידי נותן חוות-הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר "יתרון מס", ובלבד שהתקיים לגבּיה אחד מאלה: (א) שכר-הטרחה (המוגדר כסכום של 100,000 ש"ח לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות-הדעת בגין חיסכון המס המירבי הכולל שיווצר למקבל חוות-הדעת) בגין חוות-הדעת, כולו או חֵלקו, תלוי בסכום יתרון המס שיווצר למקבל חוות-הדעת; (ב) מדובר ב"תכנון מדף".
המונח "יתרון מס" מוגדר כלרבות כל אחד מאלה: (א) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס; (ב) הימנעות מחובה או מהתחייבות לנַכּוֹת מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד; (ג) דחייה של מועד תשלום המס.
ואילו המונח "תכנון מדף" מוגדר כאחד מאלה: (א) חוות-דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על-ידי נותן חוות-הדעת, לשלושה לפחות שאינם נכללים בחריגים שנקבעו לעניין זה, בתוך תקופה של שנתיים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות-הדעת; (ב) חוות-דעת שנותן חוות-הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חֵלקו.
מי שקיבל חוות-דעת כמשמעותה לעיל ידַווח על כך בדו"ח שהוא חייב בו לפי סעיפים 131 ו-166 לפקודה המוגש לשנת-המס שלגבּיה מובא בחשבון יתרון המס, בטופס שיקבע מנהל רשות המיסים, ויפורטו בו עצם קבלת חוות-הדעת, הפעולה או הנכס הנדונים בחוות-הדעת וסוג סוגיית המיסוי (המוגדרת לעניין זה כניכויים, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה וכל סוגיה אחרת שיקבע מנהל רשות המיסים) המושפעת מחוות-הדעת, אך לא תידרש מסירתה של חוות-הדעת לרשות המיסים.
בנוסף, נקבע, כי מי שנתן חוות-דעת שהיא תכנון מדף מהסוג הראשון (דהיינו, חוות-דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, כאמור לעיל) יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהאחרון הינו האדם השלישי ואילך שלוֹ ניתנה חוות-הדעת; וכי במקרה בו לא ניתנה הודעה כאמור לא יהיה מקבל חוות-הדעת חייב בדיווח לגבּיה. 
עוד נקבע, כי לא יהיה אדם חב בדיווח בְּשל חוות-דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור ובלבד שחוות-הדעת ניתנה בתקופה שבהּ מתקיימים הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה שנת-המס בלבד.
לבסוף, נקבע, כי במקרה בו קיבל אדם חוות-דעת לאחַר הגשת הדו"ח לפי סעיף 131 או 166 לפקודה, עליו יהיה לדַווח עליה בטופס שיקבע מנהל רשות המיסים, וזאת בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
** בנוסף לחובת הדיווח על "חוות דעת" כמשמעותה לעיל, נקבעה חובת דיווח לגבי "עמדה חייבת בדיווח" המוגדרת כעמדה שמתקיימים בה כל אלה: (א) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת-המס שלגבּיה מוגש הדו"ח; (ב) יתרון המס (כמשמעותו לעיל) הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת-מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות-מס לכל היותר. בהקשר זה נקבע, כי עמדת רשות המיסים (כאמור בפסקה (א) לעיל) תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המיסים, לאחַר שניתנה ללשכת עורכי-הדין, לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגבּיה טרם פרסומה; היא תנוסח בלשון ברורה ומובנת; ומספר העֵמדות שתפרסם רשות המיסים לא יעלה על 50 בשנה (חריגה מכך תהיה כרוכה באישור ועדת-הכספים) למעט בשנים 2016 ו-2017 שבהם הרשות תהיה רשאית לפרסם 100 עמדות בכל שנה.
אדם החייב בהגשת דו"ח פי סעיפים 131 ו-166 לפקודה יפרט בדו"ח אם נקט בעמדה חייבת בדיווח (כמשמעותה לעיל), כפי שיקבע מנהל רשות המיסים בטופס. עם זאת, ניתן יהיה להגיש את הטופס בתוך 60 ימים ממועד הגשת הדו"ח ובמקרה זה יראו את הטופס כאילו הוגש במועד הגשת הדו"ח.
כפי שציינו במבזק, חובות הדיווח חלות רק על יחיד או חבר-בני-אדם שאינו מוסד ציבורי (כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה) שמתקיים לגביו* אחד משני אלה: (א) הכנסתו (לא כולל תמורה ממכירת נכסים החייבים במס רווחי הון) בשנת-המס עולה על 3 מיליון ש"ח; (ב) התמורה ממכירת נכסים החייבים במס רווחי הון, בשנת-המס, עולה על מיליון וחצי ש"ח (לגבי דיווח על חוות-דעת נדרש גם שחוות-הדעת ניתנה בקשר לאותה תמורה).
* החוק נוקט במילים "יחיד או חבר בני אדם, שהוראות פסקאות משנה (א) או (ב) להלן חלות עליו", כך שאין זה ברור האם הכּוונה לתחולת הוראות אותן פסקאות-משנה רק ביחס לחבר-בני-האדם או גם ביחס ליחיד.
 
אתמול פרסמה רשות המיסים טופס חדש (טופס 1345), בגדרו על מגיש הדו"ח לציין האם פעל על-פי חוות-דעת שניתנה לו ובהתאם לה הוגש הדו"ח השנתי אליו מצורף הטופס הנ"ל או האם מגיש הדו"ח לא פעל על-פי חוות-דעת שניתנה לו בהכנת הדו"ח השנתי או האם מגיש הדו"ח לא קיבל חוות-דעת לאחַר הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס (נציין, כי לדעתנו הטופס חורג בעניין זה מהוראות החוק).
עוד כולל הדו"ח פירוט של הפעולה או הנכס הנידונים בחוות-הדעת וסוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות-הדעת: ניכויים, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה או סוגיה אחרת שקבע מנהל רשות המיסים (נכון להיום טרם נקבעה סוגיה כאמור).
 
נזכיר, כי מי שקיבל חוות-דעת כמשמעותה לעיל או נקט בעמדה חייבת בדיווח ולא ידַווח על כך בדו"ח שהוא חייב בו לפי סעיפים 131 ו-166 לפקודת מס הכנסה, יראו אותו כאילו לא הגיש את הדו"ח לפי אותם סעיפים.
כמו-כן, פקיד-השומה יהיה רשאי להטיל על אותו אדם קנס גירעון כאמור בסעיף 191(ג1) לפקודה.
בנוסף, אי-הודעה על תכנון מדף מהסוג הראשון (דהיינו, חוות-דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, כאמור לעיל) למי שקיבל אותה ואשר הינו האדם השלישי ואילך שלוֹ ניתנה חוות-הדעת – תהווה עבירה שדינה מאסר שנה או קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
 
דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי ליחידים
רשות המיסים הודיעה (קישור להודעה) על דחיית המועד להגשת הדו"ח השנתי (לשנת-המס 2015) לגבי יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח מקוּון, וזאת עד ליום 31.5.2016.
נזכיר, כי בעקבות תיקון 161 לפקודה,* נדרש כל יחיד** החייב בהגשת דו"ח שנתי לרשות המיסים – שהייתה לו במהלך שנת-המס נשוא הדו"ח הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות – להגיש את הדו"ח באופן מקוּון.
* תיקון 161 חוקק במסגרת פרק ה לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007 (קישור לתיקון).
** למעט יחיד הפטוּר מחובת הגשת דו"ח מקוּון כאמור מכוח תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דו"ח עצמאי מקוון), התש"ע–2010.
 
לגבי יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוּון כאמור, הודיעה רשות המיסים, כי מועד הגשת הדו"ח יידחה ליום 30.6.2016.
 
נציין, כי עניינה של ההודעה ביחידים שאינם מיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס).
לגבי יחידים שהינם מיוצגים נוהגת רשות המיסים ליתן אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.
 
תיקון 220 לפקודת מס הכנסה
בחודש יוני 2014 פורסמו המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (קישור להמלצות).
מסקנות הוועדה כָּללו שורה של המלצות שנועדו לקַדם פתרונות אפשריים למימון חברות היי-טק באמצעות הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, וזאת באמצעות עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות היי-טק ובמיזמים בשלבים מקדמים. בנוסף, המליצה הוועדה על אימוץ מספר פתרונות מימון חוץ-בורסאיים.
 
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה), התשע"ו–2016 ("התיקון") (קישור לתיקוןהמתבסס על המלצות הוועדה.
בגדרו של התיקון נקבע, כי תתאפשר החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50%). קרנות אלו תהיינה קרנות היי-טק ("קרן טכנולוגיה עילית") נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר תהיינה רשאיות להשקיע עד 30% מהסכום שיגויס מהציבור בניירות-ערך של חברות היי-טק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.
עוד נקבעה בתיקון הוראת-שעה לשש שנים לפיה עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר-קיזוז, וזאת עד לסכום השקעה כולל של 5 מיליון ש"ח.
 
הצעת חוק לתיקון 224 לפקודת מס הכנסה
פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 224), התשע"ו–2016 ("ההצעה") (קישור להצעה).
 
בגדרהּ של ההצעה מוצע לקבוע, כי תושב ישראל או אזרח ישראלי (כהגדרתו בסעיף 3א(א) לפקודת מס הכנסה) שהוא תושב האזור (כהגדרתו באותו סעיף), שיש לו הכנסה שהופקה או שנצמחה באזור, והוא זכאי למענק לפי חוקי עידוד השקעות הון* בְּשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה, לפי ההסדר המינהלי החָל באזור, יהיה זכאי, בְּשל אותה הכנסה, להטבות המס הניתנות בישראל לפי חוקי עידוד השקעות הון.
* חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 והתקנות לפיהם.
זאת, בתנאים ובהיקף הקבועים באותם חוקים ובשינויים המחויבים.
 
הצעת חוק לתיקון 86 לחוק מיסוי מקרקעין
פורסמה הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו–2016 ("ההצעה"(קישור להצעה).
עניינה של ההצעה במצב החוקי דהיום לפיו אזרח ישראלי המוֹכר זכות במקרקעין באזור או רוכש זכות כאמור או הינו צד לפעולה באיגוד שיש לו מקרקעין באזור (שהיה נחשב לאיגוד מקרקעין אילו האיגוד והמקרקעין היו בישראל) חייב לשלם תשלומי חובה הן לרשויות האזור (לפי חוק אגרות רישום מקרקעין, מס' 26 לשנת 1958) והן למדינת ישראל (לפי חוק מיסוי מקרקעין), ורק לאחַר ששילם את שני הסוגים של תשלומי החובה האמורים הוא יכול לדרוש מרשויות המס בישראל את החזר המס ששולם לרשויות האזור.
במסגרת הצעת החוק מוצע לייעל את מנגנון תשלום המס במקרים כאלה ולאפשר למנהל מיסוי מקרקעין להעביר, לפי בקשת אזרח ישראל כאמור, סכומי מס ששילם לרשויות המס בישראל כמס שבח או כמס רכישה (בגובה האגרה לשלטונות האזור) בהעברה ישירה לשלטונות האזור.