לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות מיסוי חדשות: קרנות ריט והלוואות P2P

20/12/2015

החלטת מיסוי 8369/15 (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בשני יזמים הפועלים להקמת חברה ("חברת הקרן") שתהווה קרן להשקעות במקרקעין כמשמעותה בפרק שני 1 לחלק ד לפקודת מס הכנסה ולרשום את מניותיה למסחר בבורסה בהתאם להוראות הפקודה.
במסגרת ההחלטה נדרשה מחלקת מיסוי מקרקעין שבחטיבה המקצועית לשלושה נושאים עיקריים: משטר המס שיחול על חברת הקרן בשלב הפרטי, דהיינו מיום הקמתה ועד לרישום מניותיה למסחר בבורסה; סיווּגם של חניונים בנויים כהשקעה במקרקעין מניבים כמשמעותה בסעיף 64א2 לפקודה; והשלכות המס ביחס לקריאה לכסף נוסף בידי חברת הקרן מֵעבר להתחייבויות המשקיעים בהסכם ההשקעה (קריאה חדשה לכסף)
 
החלטת מיסוי 5568/15 (קישור להחלטה)
החלטה זו דנה בחברה פרטית תושבת ישראל שפיתחה תוכנה המשמשת כפלטפורמה ליצירת מפגשים בין עמיתים המבקשים לקבל הלוואות ברשת האינטרנט ומנגד מאפשרת למַלווים אפיק השקעה אטרקטיבי כתחליף לנטילת הלוואות או השקעות במוסדות פיננסיים מסורתיים כבנקים וגורמים חוץ-בנקאיים.
הכנסות החברה נובעות מדמי שימוש הנגזרים כשיעור מעלויות בגין פתיחת תיק ההלוואה ומדמי ניהול מהמַלווים בשעור קבוע הנגזר מהקרן בתוספת ריבית לאורך חיי ההלוואה.
מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית סירבה לאשר את הבקשה (וממילא מדובר בהחלטת מיסוי שלא בהסכם) לראות במפעל החברה בגֶדר "מפעל תעשייתי" כמשמעותו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, שכּן עיקר פעילותה של החברה אינו ייצורי הגם שזו מבוצעת באמצעות תוכנה. כמו-כן, לא אוּשרה בקשת החברה לסַווג את הכנסותיה כ"הכנסה מועדפת" (כמשמעותה באותו סעיף 51) ממתן זכות שימוש בתוכנה, שכּן הן נובעות ממתן שירותים פיננסיים ולא ממתן זכות שימוש בתוכנה.
* נזכיר, כי במבזק מיום 11.10.2015 דיווחנו אודות פרסום החלטת מיסוי 5769/15 (קישור להחלטה) שענייינה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") המפעילה אתר אינטרנט לתיווך במתן וקבלת הלוואות מעמית לעמית (P2P) ומתן שירותי סליקה להלוואות כאמור. במסגרת אתר האינטרנט, יחידים תושבי ישראל ("הלווים") מגישים בקשה מקוּונת לקבלת הלוואה מיחידים אחרים תושבי ישראל או מחברות תושבות ישראל. ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה תלויה בגורם בלתי-וודאי והן מוחזרות דרך חשבון הבנק של הלווים על-ידי חתימה על הוראת קבע ובהתאם להסכם עם החברה. לכל המַלווים נפתח חשבון נאמנות בבנק, בו הם רשומים כנהנים ("חשבון הנאמנות") וחשבון זה משַמש את החברה לצורך העברת תשלומים בין המַלווים ללוֹוים ("שירותי הסליקה"). החברה אינה צד להלוואות; כספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה; והסיכון כי ההלוואות לא תיפָּרַענה הינו של המַלווים בלבד, כאשר בעבור השירותים אותם נותנת החברה היא גובה עמלות מהלוֹוים או מהמַלווים בעת העברת התשלומים בחשבון הנאמנות.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי על החברה לנַכּוֹת מס במקור בגין תשלומי הריבית למַלווים בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו–2005, כשהחברה תהא "החייב" כהגדרתו בתקנות האמורות. זאת, בכפוף לתנאים המנויים בהחלטה שעניינם במצגים העובדתיים שבבקשה להחלטת המיסוי.
עוד נקבע, כי על החברה לתת לכל מַלווה – אשר נוכה לו מס במקור – אישור ניכוי מס במקור כאמור בתקנה 16 לתקנות, כשאין באמור באישור זה כדי לקבוֹע את שיעור המס הסופי ו/או את סיווג ההכנסה שהתקבלה בידי המַלווה.