לוגו אלכס שפירא ושות׳

מיסוי דירות מגורים; הטבת שווי שימוש לרכבים היברידיים/חשמליים; מועד החבות במע"מ בגין אספקת שירותי מים וביוב על-ידי תאגידי המים והביוב בעירייה

28/10/2015

נבקש לעדכנכם כדלקמן:
 
תוספת להוראה המקצועית בנושא מיסוי דירות מגורים
במבזק מיום 13.10.2015 דיווחנו, כי מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון 82 לחוק מיסוי מקרקעין (קישור לתיקון), לפיה במכירת דירת מגורים מזכה שחישוב המס לגבּיה נעשה לפי שיטת החישוב הליניארי, יחול פטוֹר ממס לגבי הסכום האינפלציוני החייב.
עוד נקבע, כי בתקופת המַעבר שנקבעה בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (דהיינו, התקופה שמיום 1.1.2014 עד ליום 31.12.2017) ניתן יהיה לבצע את החישוב הליניארי המוטב במכירת דירת מגורים מזכה בין יורשים גם אם מדובר בקרובים ובלבד שמדובר בחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין שבמסגרתה שולמה תמורה מחוץ לנכסי העיזבון (הרציונל העומד מאחורי תיקון זה הוא שבמקרים אלה אין חשש שהמכירה לקרוב מנוצלת לרעה).
תחולת התיקון נקבעה רטרואקטיבית ליום 1.1.2014, כך שיחידים שביצעו מכירות של דירות מגורים בעבר זכאים להחזר מס שבח.
 
בעקבות התיקון פרסמה רשות המיסים תוספת (קישור לתוספת) להוראת ביצוע מס' 5/2013 שעניינה ברפורמה במיסוי דירות מגורים (קישור להוראת הביצוע).
בגדרהּ של התוספת, מובאת התייחסותה של רשות המיסים לשני התיקונים שבוצעו, כאמור, בחוק מיסוי מקרקעין ובכלל זאת לאופן תיקון השומה והחזר המס הנובע מהתיקונים האמורים (כפי שכבר ציינו במבזק מיום 13.10.2015, תיקוני השומה והחזרי המס הנובעים מביטול הסכום האינפלציוני החייב יבוצעו באופן יזוּם על-ידי הרשות ואין צורך לפְנות למשרדים בבקשות לתיקוני שומה, אך קבלת החזר מס בעקבות התיקון הנוסף שבוצע לגבי מכירות בין יורשים-קרובים מחייבת הגשת בקשה לתיקון שומה למשרד האיזורי).
 
הוארכה והותאמה הטבת שווי השימוש לרכבים היברידיים/חשמליים
פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה), התשע"ו–2015 ("התקנות"(קישור לתקנות).
התקנות מעדכנות את זקיפת שווי השימוש בכלי רכב היברידיים וכלי רכב חשמליים וכן רכבי "פלאג אין", כך שרכבים כאמור יקבלו הפחתת שווי שימוש בגובה של 500 ש"ח ו-1,000 ש"ח בהתאמה.
 
פסק-הדין בעניין ליברמן ואח'
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בעניין ליברמן ואח' (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בשש בקשות לאישור תובענות מינהליות כייצוגיות שהוגשו נגד תאגידי המים והביוב בערים שונות (הדיון בבקשות אוחד בהסכמת הצדדים).
בבקשות נטען, כי המשיבות גובות מע"מ בשיעור הקיים בעת תשלום החיוב או עם גמר מתן השירות, בעוד שעליהן לגְבות את המע"מ במועד אספקת השירות; וכי כתוצאה מכך, נאלצו המבקשים וצרכנים רבים אחרים לשלם מע"מ בשיעור 17% במקום בשיעור 16%, בגין שירותי מים וביוב שסופקו להם עוֹבר ליום 1.9.2012 (המועד בו שיעור המע"מ עלה ל-17%).
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת ד"ר ד' אבניאלי, דחה את הבקשות.
השופטת ד"ר אבניאלי נדרשה להוראות סעיף 29(1א) לחוק מע"מ (שנוסף במסגרת תיקון 42 לחוק) וקבעה, כי אין מדובר בשירות הניתן "חלקים חלקים" כטענת המבקשים, אלא בשירות מתמשך שלא ניתן להפריד בין חלקיו (כטענת המשיבות, שהתבססו, בין היתר, על הנחיות רשות המיסים בעניין זה), וממילא בדין גבו המשיבות את המע"מ לפי שיעורו בעת קבלת התמורה.
השופטת ד"ר אבניאלי הוסיפה וציינה, כי הפרשנות המוצעת על-ידי המבקשים לסעיף 29(1א) לחוק מע"מ היא לא רק מגמתית ושגויה, אלא אף פוגעת בחברי הקבוצה. שכּן, אם תתקבל עמדת המבקשים, לא יוכלו הצרכנים להינות מההפחתה במע"מ (דוגמת ההפחתה האחרונה מ-18% ל-17%) באותם מקרים שהפחתה חלה במועד התשלום, וייאלצו לשלם את המע"מ "ההיסטורי" שחל במועד קבלת השירות.
לאור האמור, דחתה השופטת ד"ר אבניאלי את הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות וחייבה את המשיבים לשלם לכל אחת משבע המשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח (ובסה"כ 210,000 ש"ח).