לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות מיסוי חדשות בנושא העברת מניות בפטור ממס ובנושא מע"מ על השקעות נוסטרו; עדכון לגבי חקיקת המס הצפויה במסגרת חוק ההסדרים

05/08/2015

העברת מניות לפי סעיף 104ב(א) לפקודת מס הכנסה
פורסמה החלטת מיסוי מס' 4629/15 (קישור להחלטה) שעניינה בבני-זוג המחזיקים, כל אחד, ב-25% ממניות חברה פרטית (יתרת המניות מוחזקת על-ידי חברה פרטית אחרת) והמעוניינים להעביר את מניותיהן לחברה חדשה בתמורה להקצאת מניות בלבד בחברה זו. זאת, בפטוֹר ממס בהתאם להוראות סעיף 104ב(א) לפקודת מס הכנסה (שעניינן בהעברת נכס שבבעלות משותפת לחברה חדשה בתמורה להקצאת מניות בחברה זו).
במסגרת ההחלטה נקבע, כי העברת המניות אכן פטורה ממס בהתאם להוראות סעיף 104ב(א) לפקודה. זאת, בכפוף לתנאים המנויים בהחלטה (והקבועים גם בהוראות סעיף 104 לפקודה).
 
חבות במע"מ בגין השקעות נוסטרו
פורסמה החלטת מיסוי מס' 4396/15 (קישור להחלטה) שעניינה בחברה המשקיעה בניירות-ערך עבוּר עצמה בחשבון הנוסטרו שלה, כאשר פעילותה בתחום זה הינה בהיקף גבוה ותוך ביצוע מספר רב של פעולות, והיא ממומנת, בין היתר, בהלוואות מתאגידים בנקאיים.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי היות שמדובר בפעילות עסקית, יש לסוַוגה כ"מוסד כספי" כמשמעותו בסעיף 1(א) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז–1977.
עוד נקבע בהחלטה, כי הסיווג כ"מוסד כספי" כאמור חל גם על התאגדויות משפטיות אחרות ככל שהן מקיימות את אותו סוג ונפח פעילות, לרבות פעילות דומה המבוצעת על-ידי אנשים פרטיים.
 
נציין, כי האמור בהחלטה האמורה (המהווה, אגב, פרסום פומבי ראשון של עמדת רשויות המס בסוגיה זו) – דהיינו, סיווג פעילות נוסטרו המגיעה כדי עסק כ"מוסד כספי", וכנגזר מכך, חיובה במס רווח – מנוגד, לדעתנו, לתכלית חוק מע"מ, וקיימים טעמים משפטיים נכבדים (להם נדרשנו בהרחבה במסגרת חוות-דעת שניתנו על-ידי משרדנו) לביסוס עמדה שונה לפיה יש לסוַוג פעילות נוסטרו כאמור ככזו שאינה גוררת חבות במס רווח או במע"מ.
יש להניח, כי סוגיה זו תובא להכרעתו של בית-המשפט.
 
עדכון לגבי חקיקת המס הצפויה במסגרת חוק ההסדרים
במבזק מיום 2.8.2015 (קישור למבזק) דיווחנו אודות תיקוני החקיקה הצפויים בחוק ההסדרים לגבי מיסוי מקרקעין.
במסגרת הדיון מאתמול (4.8.2015), אישר הקבינט החברתי-כלכלי שורה של רפורמות במסגרת הצעת תקציב המדינה, ובכלל זאת את קיצור תקופת ההמתנה שבין רכישת דירה לבין מכירת דירה קודמת, הן לעניין מס שבח ולעניין מס רכישה, כך שזו תעמוד של 12 חודשים; ואת קציבת הפטוֹר הקיים ממס שבח עבוּר דירות אותן קיבל המוֹכר בירושה (בהתאם לסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין) והעמדתו על תקופה של שנתיים מיום פטירת המוריש, תוך קביעת הֶסדרים למקרים מיוחדים.
 
במקביל, עומדים לדיון שורה ארוכה של תיקוני חקיקה מוצעים בתחום המיסוי (קישור) שבחלקם הינם מרחיקי-לכת ובעלי השלכות רוחב מהותיות, וממילא דורשים בחינה מעמיקה במסגרת הליכי חקיקה נפרדים ולא במסגרת חוק ההסדרים, ובייחוד אמורים הדברים לגבי ההצעה (שכבר עלתה בעבר ולא צלחה) להטיל חובת דיווח על נישומים שהסתמכו על חוות-דעת מקצועית בכתב המייצרת יתרון מס.