לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט: כיצד יש למסות מימוש אופציות בלתי-נסחרות שהוקצו לעובד במסלול ללא נאמן?

07/07/2015

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שטרקמן (קישור לפסק-הדין).

המערער שימש עד ליום 31.12.2009 כמנכ"ל בקבוצת ואוליה איכות הסביבה ישראל: עד ליוני 2008, הועסק כשכיר של חברת ואוליה שירותי איכות הסביבה בע"מ ("החברה הישראלית"), שהינה חברה פרטית ישראלית בבעלות חברה צרפתית בשם Veolia Enviroment SA ("החברה הצרפתית") שמניותיה נסחרות בבורסות ניו-יור ופריז; ואילו מיוני 2008 הועסק על-ידי ואוליה איכות הסביבה ישראל בע"מ שהינה חברה נכדה של החברה הישראלית.
במהלך השנים 2001, 2002 ו-2003 הקצתה החברה הצרפתית למערער אופציות בלתי-נסחרות לרכישת מניותיה, ללא נאמן, ואלו מומשו על-ידי המערער בשנת 2007.
בדו"חות המס שהגיש המערער לגבי השנים 2001–2003 לא דוּוח על הכנסה בגין הקצאת האופציות.
ואילו בדו"ח לשנת-המס 2007 הצהיר המערער על רווח הון ממימוש אופציות ומכירת מניות בסך של כ-3.7 מיליון ש"ח.
בחודש מאי 2011 הוּצאה למערער שומה במסגרתה שם המשיב את הרווח הנ"ל כהכנסת עבודה החייבת במס שולי.
השגת המערער נדחתה ומכאן הערעור לבית-המשפט, בגדרו טוען המערער, כי רכיב הכנסת העבודה הגלום באופציות עומד לכל היותר על ההפרש בין שווי המניה (של החברה הצרפתית) במועד הקצאת האופציות לבין מחיר המימוש; וכי מרבית האופציות הוקצו לו בתמורה לתוספת מימוש הגבוהה משווי המניה בבורסה במועד ההקצאה, כך משלכתחילה ההקצאה לא כָּללה טובת הנאה כלשהי למערער וממילא לא הופקה על-ידו הכנסת עבודה כלשהי במועד ההקצאה.
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור.
בראשית הדברים, סקר השופט ד"ר סטולר את התשתית הנורמטיבית הרלבנטית ובכלל זאת את הוראות סעיפים 2(2) ו-3(ט) לפקודת מס הכנסה ואת פסקי-הדין בעניין יאיר דר, חגי כץ וזילברשטיין ומינץ.
לגופו של עניין, קבע השופט ד"ר סטולר, כי אין מחלוקת שהאופציות שקיבל המערער הינן בלתי-נסחרות, ועל-כן על האופציות שהוקצו למערער בשנים 2001 ו-2002 חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, לפיהן מדובר בהכנסת עבודה כאשר אירוע המס על-פי הלכת יאיר דר הינו במועד מימוש האופציות למניות.
באשר לאופציות שהוקצו למערער בשנת 2003 קבע השופט ד"ר סטולר, כי אלו נכללות בגֶדר הוראות סעיף 102(ג) לפקודת מס הכנסה כנוסחו לאחַר תיקון 132, ועל-כן מימושן חייב במס הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, כמתחייב מהוראות סעיף 102(ג)(2) לפקודה. זאת, בניגוד להוראות סעיף 102 כנוסחו לפני תיקון 132.