לוגו אלכס שפירא ושות׳

פורסם פסק-הדין בעניין ש.א.: חבות במס בגין שימוש בדירה שבבעלות חברה; הסבת דמי שכירות לקרוב

07/07/2015

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ש.א (קישור לפסק-הדין).

מחקירה שנערכה על-ידי המשיב, פקיד-שומה נתניה, עלה, כי המערער (עו"ד במקצועו) ורעייתו הינם הבעלים של חברה פרטית המחזיקה במספר נכסי נדל"ן ובכללם דירה ברחוב שמואל שניצר בתל-אביב, בה מתגוררים המערער ורעייתו משנת 2003 ללא תשלום שכר דירה לחברה (החברה, לעומת זאת, קיזזה את מס התשומות ששילמה בגין רכישת הדירה ואף דרשה בגינו פחת!!!).
עוד עלה מהחקירה, כי בנוסף לנכסי הנדל"ן שבבעלות החברה, בבעלות המערער 6 דירות נוספות המושכרות לעסק ו/או למגורים אשר הכנסות שכר הדירה מהן לא דוּוחו על-ידו.
לאור האמור, נערכה למערער שומה הכוללות הכנסות בלתי-מדוּוחות מדמי שכירות והכנסה זקופה בגין השימוש שנעשה על-ידו בדירת המגורים שבבעלות החברה. בנוסף, תואמו למערער הוצאות שדרש בניכוי.
במהלך ניהול הערעור בבית-המשפט צומצמה המחלוקת בין הצדדים לשלושה רכיבים: האחד, האם יש לחַייב את המערער במס בגין הכנסות שכר דירה משתי דירות למרות שלטענתו שכר הדירה מדירה אחת משולם לבתו ושכר הדירה מהדירה השנייה משולם לאחותו; השני, האם יש לזקוֹף למערער הכנסה בגין השימוש בדירה ברחוב שניצר שנמצאת בבעלות החברה ומה גובה ההכנסה הנזקפת; האם יש מקום להתערב בקביעת המשיב לתאם הוצאות שנוכו על-ידי המערער.
 
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור ברובו.
בראשית הדברים, ציין השופט ד"ר סטולר, כי נטל ההוכחה מוטל על המערער, שכּן המחלוקות דנא אינן פנקסיות.
לגבי ההכנסה מהשכרת שתי הדירות שלטענת המערער הוסבו לבתו ולאחותו, קבע השופט ד"ר סטולר – תוך שהוא מנתח את הוראות סעיף 84 לפקודת מס הכנסה והפּסיקה הרלבנטית – כי המערער השאיר בידיו את עצם הכח להחזיר לעצמו את הַשליטה בדירות בכל עת, ועל-כן אין לראות במערער כמי שניכֶּר את הכנסתו אלא הוא נותר כבעל ההכנסה ופעולת ההסבה נחשבת לשימוש בהכנסה בלבד.
באשר לזקיפת ההכנסה בגין השימוש שעשו המערער ורעייתו בדירה שבבעלות החברה, דחה השופט ד"ר סטולר את טענת המערער כי קיים הסכם שכירות בין הצדדים וקבע, כי בדין חויב המערער בהכנסה זקופה בגין שוויָה המגולם של טובת ההנאה לה זכו; וכי אין למערער על מה להלין כנגד גובה ההכנסה (דמי שכירות בסך 5,000 ש"ח לחודש), שכּן אומדן זה נגזר מהערכת השווי שנעשתה על-ידי המערער עצמו.
מנגד, השופט ד"ר סטולר קיבל את טענת המערער ביחס להוצאות שתואמו, וזאת בְּשל מחדלו של המשיב לחשוף בפני המערער את החומר הרלבנטי ששימש את המשיב בעניין זה בחקירה, כך שלא ניתנה למערער הזדמנות נאותה להתגונן.