לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט המחוזי: התנאים להוצאת שומת מע"מ מתוקנת והשלכות הוצאת שומה כאמור

18/06/2015

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין טאטה קונסולטנסי סרויסס לימיטד (קישור להחלטה).
 
עניינו של הערעור בשומות שהוציא המשיב, מנהל מע"מ גוש דן, למערערת (ביחס לזכאותה לדַווח על מע"מ בשיעור אפס לגבי שירותים שנָתנה, לטענתה, לחברת-אם שהינה תושבת-חוץ), והודעתו לבית-המשפט כי בכוונתו להוציא שומות מתוקנות בהתאם להוראות סעיף 79(א) לחוק מע"מ.
המערערת התנגדה להוצאת שומה מתוקנת ומכאן החלטתו בעניין של בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש.
 
השופט קירש ניתח את הוראות סעיף 79(א) לחוק מע"מ כמו גם את הפּסיקה שהתייחסה אליהן והגיע למסקנות החשובות הבאות:
  • אין בכוחו של בית-המשפט למְנוע מראש עשיית שימוש בסעיף 79 לחוק, באשר אין כל הוראה בדין השוללת את הפעלתו כאשר תלוי ועומד ערעור בבית-המשפט בעניין השומה נשוא התיקון ואף אין הוראה המחייבת נטילת רשות מבית-המשפט על-מנת לפעול לפי הסעיף;
  • הדרך לחלוק על תיקון שומה (הן לגבי עצם עריכתו והן לגבי תוכנו) היא הגשת השגה בהתאם להוראות סעיף 82 לחוק מע"מ (וזאת, בניגוד להוראות סעיף 147 לפקודת מס הכנסה שנעדרות מקבילה בחוק מע"מ);
  • תוצאת הפעלתו של סעיף 79 לחוק מע"מ היא החלפת השומה המקורית בשומה המתוקנת כך שהשומה המקורית אינה קיימת עוד;
  • הפתרון שאוּמץ בפסיקה לסיום הליך הערעור הקיים הוא קבלת הערעור תוך הדגשה כי הדבר אינו מהווה מעשה בית דין או בסיס להעלאת טענת השתק כנגד המשיב; אך יש הגיון רב לנקוט דווקא בדרך המחיקה (של הערעור), וזאת לאור תקנה 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי (שחלה גם בקשר לערעורי מע"מ מכוח תקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף ומס קנייה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו–1976);
  • אם המשיב אכן יבחר לפעול לפי סעיף 79 ויתקן את השומות המקוריות הן תחדלנה להתקיים (וזהו, כאמור, הבסיס למחיקת הערעור התלוי ועומד), ולכן אם בהמשך (בערעור שני עתידי) המערערת תטען כי בנסיבות העניין כלל לא הייתה עילה או הצדקה לעשות שימוש בסעיף 79 וטענה זו תתקבל, אזי לא תיוותר כל שומה וזכייתה של המערערת תהיה סופית (דהיינו, קבלת טענה כנגד עצם הפעלת סמכות התיקון לא תביא להחייאת השומה המקורית כחלופה, ובכך המשיב נוטל סיכון מסוים בבוחרו לפעול לפי סעיף 79).

השופט קירש הוסיף וקבע, כי בנסיבות המקרה אין זה נכון להכריע בשלב זה בתקינות השימוש המתוכנן בסעיף 79 שכּן הדבר יחייב הנחת תשתית עובדתית באמצעות הגשת תצהירים וחקירת עדים; וכי אם וכאשר יוגש ערעור על השומות המתוקנות בית-המשפט יהיה מוסמך, בין היתר, לבקר את עצם השימוש בסעיף האמור בנסיבות דנן.

עוד קבע השופט קירש, כי אם ברצון המשיב לפעול לפי סעיף 79 לחוק, עליו לעשות כן בתוך 30 ימים ולמסור על כך הודעה מיידית לבית-המשפט ולמערערת; וכי במקרה של הודעה כאמור הערעור הנוכחי יימחק ויוטלו על המשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.