לוגו אלכס שפירא ושות׳

פסיקה חדשה: חבות במע"מ בגין עבודות פיתוח; טענות מקדמיות בערעור מס הכנסה והיפוך נטל הראיה

20/05/2015

פורסמו החלטה ופסק-דין חדשים של שופט בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, ד"ר אחיקם סטולר.
 
פסק-הדין בעניין דלתא להשקעות (קישור לפסק-הדין)
המערערת, דלתא להשקעות ולמסחר קרני שומרון בע"מ, הינה חברה פרטית שהוקמה במטרה להקים ולפַתח את היישוב אורנית שממוקם מֵעבר לגבולות הקו הירוק.
במרוצת השנים פיתחה המערערת מתחמים שונים בתחום היישוב בהתאם לתכניות בניין ערים שקיבלו תוקף ובמקביל שיוְוקה ומכרה מגרשים שעברו פיתוח כאמור.
לטענת המשיב, מנהל מע"מ פתח-תקווה, התמורה בגין עבודות הפיתוח לא שולמה ישירות למערערת על-ידי המועצה המקומית, אלא בעקיפין, על-ידי אי-גביית סכומי היטלי הפיתוח ואגרות הפיתוח מהמערערת או מרוכשי הדירות.
המערערת, לעומת זאת, טוענת, כי מקורן של עבודות הפיתוח נשוא שומתו של המשיב בהתחייבות מוקדמת של המערערת, עוֹבר להקמת המועצה המקומית, כשבין המערערת לבין המועצה המקומית לא נרקמה כל עסקה; וכי בכל מקרה המערערת לא הופטרה מתשלום היטלי פיתוח שכּן מלכתחילה לא הייתה חייבת בהם.
 
בפסק-דין ארוך ומנומק דחה השופט ד"ר סטולר את הערעור.
ראשית, נדרש השופט ד"ר סטולר להוראות החוק הרלבנטיות לסוגיה שבמחלוקת כמו גם לפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ראדקו (ע"א 6014/14) ובעניין חוף הכרמל (ע"א 1306/99).
לגופו של עניין – ולאחַר שבָּחַן את הוראות תוכנית המתאר הרלבנטית, את הוראות ההסכם שנחתם בין המערערת לבין המועצה המקומית אורנית ואת העדויות שהושמעו בפניו – קבע השופט ד"ר סטולר, כי בדין קבע המשיב שמדובר בעסקה החייבת במע"מ. זאת, מהטעם שהמערערת נתנה למועצה שירותים של ביצוע עבודות פיתוח ותשתיות ציבוריות שהאחריות לביצוען מוטלת על המועצה; ומנגד, המערערת קיבלה תמורה בגין ביצוע עבודות הפיתוח בדמות אי-גביית אגרות והיטלים בגין אותן עבודות.
השופט ד"ר סטולר הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענתה החלופית של המערערת, לפיה יש לאפשר לה לבטל את החשבונית שיצאה לרוכש המגרש בגין הפיתוח ותחתיה להוציא חשבונית למועצה. זאת, הן מהטעם שהמערערת לא הוכיחה כי אכן יצאו חשבוניות לרוכשי המגרשים בגין הפיתוח, והן לאור העובדה שרוכשי המגרשים אינם בגֶדר "מקבל השירות" (כמשמעותו בחוק מע"מ) וממילא הוצאת חשבונית כזו לרוכשי המגרשים תהווה הוצאת חשבונית שלא כדין.
 
ההחלטה בעניין מקסון ישראל (קישור להחלטה)
המערערת, מקסון ישראל בע"מ הגישה ערעור לבית-המשפט בעקבות צווים שהוציא לה המשיב, פקיד-שומה כפר-סבא, בגדרם נטען כי המערערת ביצעה "שינוי מודל עסקי" במסגרתו מכרה את נכסי הקניין הרוחני שהיו בבעלותה ועל-כן חייבת במס רווחי הון. בנוסף, ובְּשל העובדה שבפועל לא שולמה למערערת תמורה בגין אותה מכירה, זָקף המשיב למערערת הכנסות ריבית רעיונית.
המערערת עתרה לקבלת הערעור על הסף מארבע סיבות עיקריות: היעדר מקור נורמטיבי להוצאת הצווים; היעדר סמכות של המשיב לחַייב את המערערת בהכנסות ריבית רעיונית והפלייתה לרעה של המערערת בעניין זה לעומת נישומים אחרים; היעדר תימוכין והנמקה מהותית בשומות; והיעדר יסוד עובדתי בשומה החלופית שהוציא המשיב.
עוד טענה המערערת, כי המשיב טוען לעסקה מלאכותית מבלי לנקוב במפורש בהוראות סעיף 86 לפקודה, וזאת לאור העובדה כי שימוש בסעיף זה מעביר את נטל השכנוע אל כתפיו. בעניין זה, הפנתה המערערת להחלטתו של השופט ד"ר סטולר בעניין פנסטר (ע"מ 43058-02012).
 
השופט ד"ר סטולר דחה את טענות המערערת תוך שהוא מחייבה לשלם למשיב את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ש"ח.
באשר לבקשה לקבלת הערעור על הסף, קבע השופט ד"ר סטולר, כי זו לא נופלת בקטגוריה המצומצמת של המקרים שבהם ראוי לדון בטענות מקדמיות ולא לבררן במסגרת ההליך גופו; וכי לא רק שלא היה בבקשה האמורה כדי לייעל את ההליך, אלא להפך להקשות עליו, לסרבלו ולהאריכו ללא כל צורך (ובעניין זה, הפנה השופט ד"ר סטולר להחלטתה מיום 27.1.2015 של השופטת א' וינשטיין בעניין הרצוג*).
* ע"מ 29769-01-14. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
באשר לבקשה החלופית של המערערת להפוֹך את נטלי הראיה בתיק, קבע השופט ד"ר סטולר, כי דבריו של המשיב אינם מצביעים בהכרח על כך שטענתו הינה אכן שנעשתה עסקה מלאכותית כמשמעותה בסעיף 86; וכי המערערת לא יישמה נכונה את ההבחנה שעָרך בעניין פסטנר בין סיווג מחדש לבין עסקה מלאכותית: במקרה דנא, המשיב אינו קובע כי לצורך מס יש להתעלם מהמצב העובדתי לאור זאת שמטרתו היא הפחתת מס, אלא כי המצב העובדתי, כפי שהוצג על-ידי המערערת אינו משַקף את המצב האמיתי לאשורו. כלומר, המדובר בטענה לסיווג מחדש ולא בטענה לעסקה מלאכותית, וממילא אין מקום להורות על העברת הנטל.