לוגו אלכס שפירא ושות׳

פסיקה חדשה: שאלת זכאותו של המעביד לקזז סכומים ששילם ביתר לעובדים זרים עקב מתן נקודות זיכוי; הפסד ממימוש ערבות; מכירת בניין כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי

08/03/2015

פורסמו שני פסקי-דין חדשים:
 
האחד, של בית-הדין הארצי לעבודה, בעניין י.ב. שיר משאבים בע"מ (קישור לפסק-הדין), ועניינו בשאלת זכאותה של החברה לקזז סכומים ששילמה לטענתה ביֶתֶר למשיבים, עובדיה לשעבר שהינם נתינים זרים אזרחי אריתריאה השוהים בישראל כמבקשי מקלט מדיני.
לטענת החברה, במהלך תקופת עבודתם של המשיבים, שילמה להם ביֶתֶר סכומים המהווים את ערכן הכספי של 2.25 נקודות זיכוי במס הכנסה, וזאת תחת ההנחה כי הם זכאים לאותן נקודות. ברם, פקיד-השומה הודיע לחברה, כי הוא מסרב להכיר בזכאותם של מבקשי מקלט לנקודות זיכוי, וחִייב את החברה בתשלום הערך הכספי של נקודות הזיכוי (על החלטה זו הגישה החברה ערעור לבית-המשפט המחוזי).
בית-הדין האזורי בבאר-שבע דחה את תביעת החברה. על פסק-הדין הגישה החברה בקשת רשות ערעור לבית-הדין הארצי.
בית-הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור (ראו סעיף 19 לפסק-הדין).
 
השני, של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מ.מ.א ניהול בע"מ (קישור לפסק-הדין), ועניינו במספר מחלוקות שהתעוררו בין המערערת, חברה העוסקת בהפעלת חניונים, לבין המשיב, פקיד-שומה תל-אביב 3, בנושאים הבאים: הכרה בהפסד הון שנוצר למערערת כתוצאה ממימוש ערבות שנתנה לחברה אחות, בעוד שלטענת המשיב הערב בפועל היה בעל הַשליטה במערערת; סיווג מכירת בניין על-ידי המערערת כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי; אי-הכרה בהוצאות פחת בגין חנות שלא הניבה דמי שכירות; וניכוי הוצאות משפטיות שהוצאו לטענת המשיב בקשר לנכסים פרטיים של בעל הַשליטה במערערת.
בית-המשפט המחוזי, מפי ס' הנשיא השופט בדימוס ג' גינת, דחה את הערעור.