לוגו אלכס שפירא ושות׳

פורסם פסק-דין נוסף בשאלה האם יש להתיר בקיזוז הפסד הון במכירת ניירות-ערך הנסחרים מחוץ לישראל כאשר ההפסד נגרם מירידה בשער המטבע

25/11/2014

במבזק מיום 19.8.2014* התייחסנו לפסק-הדין החדשני של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, בעניין כלל פיננסיים בטוחה ניהול השקעות בע"מ (קישור לפסק-הדין).
* למַעבר למבזק זה, לחצו כאן.
באותו מקרה קבע השופט אלטוביה, כי בחישוב הפסד ההון הנוצר במכירת ניירות-ערך שערכּם נקוב במטבע-חוץ אין להתיר בקיזוז את רכיב ההפסד שמקורו בירידה של שער המטבע, תוך שהוא מבסס את קביעתו הן על הכְּלָל השולל קיזוז הפסד שאילו היה רווח היה פטוּר ממס והן על הניתוח החדשני לפיו במכירת נייר-ערך חוץ גלומים שני רכיבים שיש לראות כל אחד מהם בגדר "נכס" נפרד: האחד - נייר-הערך; והשני - מטבע-החוץ.

עוד לא יבשה על הדיו על פסק-הדין וביום 4.9.2014 פורסם פסק-הדין בעניין בראל (קישור לפסק-הדין) שעניינו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים בקשר לשאלת זכאותו של יחיד לקזז הפסד שמקורו בהפרשי שער שליליים על פיקדון בשקלים הצמוד למטבע-חוץ כנגד הריבית המשולמת בגין הפיקדון האמור.
השופט אלטוביה קבע, כי הגם שהכנסה מהפרשי הצמדה והכנסה מריבית מנויים באותו סעיף בפקודת מס הכנסה (סעיף 2(4) לפקודה) יש להבחין בין שני מקורות ההכנסה האמורים ולראות בכל אחד מאלה מקור הכנסה נפרד.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי פקודת מס הכנסה עוסקת בקיזוז הפסדים מעסק וממשלח-יד (סעיף 28 לפקודה) ובקיזוז הפסד הון (סעיף 92 לפקודה), אך אין בפקודה הוראה העוסקת בקיזוז הפסד שאילו היה רווח היה חייב במס כהכנסה פסיבית בישראל (להבדיל מהכנסה פסיבית מחוץ לישראל סעיף 29 לפקודה), וממילא לא ניתן לקזז הפסד הנגרם משחיקת שער הדולר בפיקדון הצמוד לשער האמור.
בנוסף, קבע השופט אלטוביה, כי לאותה תוצאה ניתן להגיע אם ייושם העיקרון הקבוע בסעיפים 28 ו-92 לפקודה לפיו אין לקזז הפסד שאילו היה רווח היה פטוּר ממס, שכּן הפרשי השער בפיקדון פטורים ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה.
לאור האמור, קבע השופט אלטוביה כי למבקשת אין עילת תביעה, וממילא אין היא רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
 
אתמול פורסם פסק-דין נוסף בנושא של השופט אלטוביה, וזאת בעניין נכסי ארקין בע"מ (קישור לפסק-הדין).
המערערים נכסי ארקין בע"מ שהינה חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה ומר משה ארקין שהינו הבעלים של החברה והנישום המיַיצג – השקיעו כספים בשוק ההון והפיקו הכנסות מהשקעות אלו.
במקביל, נוצרו למערערים הפסדים ממכירת ניירות-ערך הנקובים ו/או צמודים למטבע-חוץ שמקורם בירידת שער החליפין של המטבע.
המשיב, פקיד-השומה למפעלים גדולים, קבע שההפסדים האמורים קוזזו שלא כדין, ומכאן הערעור.

השופט אלטוביה דחה את הערעור.
השופט אלטוביה חזר על ניתוחו בפסק-הדין בעניין כלל פיננסיים ודחה את טענותיהם השונות של המערערים בדבר זכאותם לקיזוז ההפסדים ובכלל זאת את הטענה, כי הסיפא להגדרת המונח "מדד" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (לפיה "לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד") אינו חל על המערערת בהיותה חברה משפחתית.