לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט העליון: עסק הרשום על-שם בת-הזוג אך מנוהל בפועל על-ידי בן-הזוג ייוחס לצורכי מס לאחרון; השתק שיפוטי

04/08/2014

במבזק מיום 7.11.2012 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין קניג (קישור לפסק-הדין).
 
באותו מקרה נדונו שתי מחלוקות בין המערערים לבין המשיב: האחת, האם בדין הוציא המשיב למערערים שומה לפי מיטב השפיטה לאחַר שדחה את שומותיהם העצמיות בְּשל אי-סבירות שהתגלתה בהן, והמלמדות כי המערערים לא דיוְוחו על אחוז ניכר מהעסק שהם מפעילים (עסק מוניות המפעיל 6-5 מוניות); השנייה, האם העסק מנוהל בפועל על-ידי המערער שעל-שמה העסק רשוּם, או שמא הוא מנוהל בפועל על-ידי המערער.
 
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, קבע, כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה בברור, כי למערערת (שבחרה שלא להעיד) אין יד ורגל בניהול העסק, ובן-זוגה הודה בחקירתו בבית-המשפט כי הוא זה שמפקח על הנהגים ולא אשתו, וכי אשתו עובדת בקופת חולים כל יום כך שאינה יכולה לעבוד בשעות אלו בעסק. זאת ועוד, גם הנהגים בעסק העידו, כי הם מתנהלים מול המערער.
באשר לשומה שהוּצאה על-ידי המשיב, דחה השופט מינץ את רוב טענותיהם של המערערים.
 
הבוקר פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' דנציגר (בהסכמת השופטים א' רובינשטיין וח' מלצר), דחה את הערעור.
השופט דנציגר קיבל באופן חלקי את בקשת המערערים והתיר להם להוסיף שתיים מבין ארבע הראיות החדשות שביקשו להציג. זאת, מהטעם שלא היה בידי המערערים להגיש את אותן ראיות בפני בית-המשפט המחוזי.
ואולם, השופט דנציגר סירב לאשר את בקשת המערערים לשנות את גרסתם העובדתית ולטעון לראשונה בשלב הערעור, כי עסקם הוא עסק להשכרת מוניות. זאת, לאור הכְּלָל של השתק שיפוטי.
לגופו של עניין, דחה השופט דנציגר את הערעור ביחס לשתי המחלוקות.