לוגו אלכס שפירא ושות׳

חקיקה חדשה: ביטול חוק התיאומים, שינוי הוראות סעיפים 3(ט) ו-(י) לפקודה, תמ"א 38 ועוד

08/03/2008

מבוא

פורסמו ברשומות שלושה חוקים חדשים:
(א) חוק מס הכנסה (תיאומים של אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח-2008 ("תיקון 20 לחוק התיאומים"), הקובע ביטול של חוק התיאומים וכן תיקונים נוספים לפקודת מס הכנסה ולחוק מע"מ.
(ב) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשס"ח-2008 ("תיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין"), שעניינו בפטוֹר ממס שבח בעסקות לפי תמ"א 38.
(ג) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 - הוראת שעה), התשס"ח-2008 ("תיקון 63 לחוק מיסוי מקרקעין"), שנועד לעודד בעלי מפעלים להעתיק מפעלים שבבעלותם לאיזורים בפריפריה, שבהם קיימת רמה חברתית-כלכלית נמוכה או שיעור אבטלה שנתי גבוה, וזאת באמצעות פטוֹר ממס שבח.

תיקון 20 לחוק התיאומים

ביטול חוק התיאומים

בהתאם לתיקון, שתחילתו נקבע, ככלל, ליום 1.1.2008, חוק התיאומים ("החוק") יחול עד תום שנת-המס 2007, כאשר משנת-המס 2008 לא תחולנה עוד הוראות החוק, בכפוף להוראות המעבר, שעיקריהן הם כדלקמן:

  • סעיפים 1 (הגדרות), 2 (תחולת הוראות פרק ב לחוק), 15 (תחולת הוראות פרק ג לחוק), 24 (תחולת הוראות הפקודה) והתוספות לחוק ימשיכו לחול גם לאחר תום תחולת החוק, ככל שהם נוגעים להוראות הממשיכות לחול לפי הוראות המעבר.
  • התקנות לפי סעיף 3(א) לחוק -- ובכללן תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ"ו-1986 -- תמשכנה לחול.
  • סעיף 3(ב) עד (ה) לחוק (ניכוי בשל פחת) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שהיו נכסים קבועים בידי הנישום בתום שנת-המס 2007, אך השערוך יבוצע רק עד תום שנת-המס 2007.
    עם זאת, אם ההכנסה החייבת בשנת-המס 2008 תכלול הכנסה שהיא סכום אינפלציוני, יהיה הנישום רשאי שלא לנכות את הניכוי בשל אינפלציה מהסכום האינפלציוני כאמור.
  • סכום הניכוי בשל אינפלציה שנזקף ליחידות עבודה או קרקע שהן מלאי עסקי (כאמור בסעיף 7(ה) לחוק) יתואם עד תום שנת-המס 2007 (ולא עד יום המכירה) וינוכה מההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע בשנת-המס שבהּ דוּוחה.
  • סעיף 9(ג) לחוק (המתיר הפסד ריאלי במכירת נכס קבוע בר-פחת (שאינו רכב פרטי) ובמכירת נכס קבוע שהוא נייר-ערך) ימשיך לחול לגבי לגבי נכס קבוע כאמור שהיה נכס קבוע בידי הנישום בתום שנת-המס 2007, אך ההפסד הריאלי יחושב על-ידי תיאום עד תום שנת-המס 2007 בלבד (ולא עד ליום המכירה).
  • סעיף 11(ב) לחוק (הקובע, כי הוצאות ריבית על הון ששימש לרכישת נכס קבוע, לפני שהנכס הֵחל לשמש בייצור הכנסה, יותרו בניכוי, על אף הוראות סעיף 17 לפקודה, במגבלות הקבועות באותו סעיף, וסכום הריבית כאמור לא יווסף למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב פחת/רווח הון) ימשיך לחול לגבי ריבית שהותרה בניכוי עד תום שנת-המס 2007 והריבית כאמור לא תיווסף למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב פחת/רווח הון.
  • סעיף 25(א) לחוק (הקובע הוראות לעניין הגשת דו"ח תיאום אינפלציוני) ימשיך לחול (אם כי הכּוונה לקבוע טופס קצר וקל למילוי שלא יהיה חייב באישור רואה-חשבון).
  • סעיף 27 לחוק (הקובע הוראות בדבר אי-תחולת החוק על נישומים מסוימים) ימשיך לחול, אם כי בשנת-המס 2008 שותפות או חברה תוכלנה לבקש להחיל על הכנסותיהן את הוראות התקנות הדולריות (חֶלף הוראות החוק) תוך 90 יום מתחילת שנת-המס (במקום תוך 30 יום).
  • סעיף 31א לחוק (הקובע שערוך של השבחות/הוצאות) ימשיך לחול.

יושם אל לב, כי בגדרן של הוראות החוק שבוטלו נכללות, בין היתר, הוראות סעיף 17 שעניינן בהגבלת ניכוי הוצאות ריבית בידי נישומים שהוראות פרק ב לחוק אינן חלות לגביהן (יחידים ושותפויות שאינם חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה).
משמעות הדבר, שנישומים כאמור יוכלו לדרוש בניכוי 100% (ולא 80%) מהוצאות הריבית המותרות כהוצאה לצורכי מס.

תיקון סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה

תיקון 20 לחוק התיאומים כולל, בנוסף, תיקון להוראות סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה.

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע, כי אדם שקיבל הלוואה בלא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר,* יראו את ההפרש כדלקמן: (א) בהלוואה שניתנה בקשר ליחסי עובד/מעביד - כהכנסת עבודה; (ב) בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים (זולת אם הוכיח שההלוואה ניתנה ללא קשר עם השירותים שסיפק) - כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה; ו-(ג) בהלוואה שאינה נכללת בשני המקרים הראשונים ואשר התקבלה בידי בעל שליטה או קרובו, מחברה בשליטתו - כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

* לפי תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית), התשמ"א-1985, מדובר בריבית בשיעור 4% בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן (חריג - הלוואה שאינה עולה על 6,600 ש"ח לעובד שאינו בעל שליטה - הפרשי הצמדה למדד בלבד).

​עד לתיקון, הוראות סעיף 3(ט)(4) לפקודה קבעו, כי הוראות סעיף 3(ט) לא תחולנה על הלוואה שלפי חוק התיאומים נחשבה ל"נכס קבוע" בידי המַלווה, ובכלל זאת הלוואה ללא ריבית/הצמדה שהוצגה כשטר הון.

בגדרו של תיקון 20 לחוק התיאומים בוטלו הוראות סעיף 3(ט)(4) לפקודה, וכנגזר מכך, הוראות סעיף 3(ט) עשויות לחול באותם מקרים שעד לתיקון לא חלו.

סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה קובע, כי אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי החשבונות שנוהלו בשיטת החשבונאות הכפולה ושלגבּיה היו חייבים חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או שהוראות פרק ב לחוק התיאומים חלות בקביעתה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שקבע שר האוצר,* יהא חייב במס בשיעור 40% מהפרש הריבית, ללא זכות לפטוֹר, לניכוי או לקיזוז כלשהם בשל המס.

* לפי תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)), התשמ"ו-1986, כאשר מדובר בהלוואה למי שהוראות פרק ב לחוק התיאומים אינן חלות בקביעת הכנסתו, מדובר בריבית בשיעור 4% בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, ובמקרים מסוימים השינוי בשער הדולר במקום מדד כאמור.

​עם זאת, עד לתיקון, הוראות סעיף 3(י) לא חלו, בין היתר, על הלוואה שלפי חוק התיאומים נחשבה ל"נכס קבוע" בידי המַלווה, ובכלל זאת הלוואה ללא ריבית/הצמדה שהוצגה כשטר הון.
על-פי תיקון 20 לחוק התיאומים, תבוטל ההתייחסות בסעיף 3(י) לפקודה להוראות פרק ב לחוק התיאומים (לאור סיום תחולתו). כמו-כן, יבוטל הסייג לפיו הוראות סעיף 3(י) לא תחולנה על הלוואה שלפי חוק התיאומים הינה נכס קבוע בידי המַלווה.
עם זאת, נקבע, כי הוראות סעיף 3(י) לא תחולנה, בין היתר, על הלוואה שהיא אחד מאלה:

  • הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה;*
    * במסגרת הרפורמה הקודמת במס הכנסה (תיקון 132 לפקודת מס הכנסה) נוספו לפקודה הוראות סעיף 85א. סעיף זה קובע, כי עסקה בין-לאומית שבה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים תדוּוח לרשויות המס בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם. בנוסף, מאפשר הסעיף לפנות לרשויות המס על-מנת לקבל אישור מוקדם לפיו מחיר עסקה מסוימת או סדרה של עסקות דומות, כפי שהוסכם בין הצדדים שביניהם יש יחסים מיוחדים, הוא בהתאם לתנאי השוק.
    סעיף 85א האמור מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע דרכים ושיטות להכרה במחיר העִסקה או בתנאיה כמחיר שוק או כתנאי שוק, לפי העניין, וכן הוראות לעניין ייחוס הכנסות, הוצאות, ניכויים, זיכויים ופטורים במקרים שבהם מדובר בעסקה בין-לאומית בין צדדים קשורים. עוד הוסמך שר האוצר לקבוע הוראות לעניין דו"חות ומסמכים שיוגשו לרשויות המס והוראות רישום ותיעוד.
    ביום 29.11.06 פורסם ברשומות נוסחן הסופי של התקנות מכוח אותו סעיף 85א: תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006 ("התקנות"). התקנות חלות על עסקה בין-לאומית שנעשתה ביום פרסומן (29.11.06) ואילך. עם זאת, על-פי הוראת-המעבר הקבועה בתקנות, יראו חקר תנאי שוק שנערך לפני פרסום התקנות כחקר תנאי שוק שנערך לפי אותן תקנות וזאת עד ליום 28.11.08, ובלבד שהחקר האמור נערך לפי קווי הנחיה מקובלים שפורסמו על-ידי ארגון ה-OECD או מדינות החברות בו.
  • הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשׂואה כלשהי, שנתן חבר-בני-אדם שבשליטתו* כנגש שטר הון שהונפק לתקופה של 5 שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק;
    * "שליטה" מוגדרת כ-25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת-המס.
  • שטרי הון ואיגרות-חוב שהנפיק חבר-בני-אדם אחר והינם לתקופה של שנה אחת לפחות והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת-המס ושהיו נכס קבוע בידי המַלווה ביום 31.12.2007.

עוד נקבע, כי הפרש הריבית ייחשב כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי המַלווה (כלומר, הפרש הריבית לא יחויב עוד במס בשיעור 40% מהפרש הריבית, ללא זכות לפטוֹר, לניכוי או לקיזוז כלשהם בשל המס) ויחויב במס בהתאם.

לאור האמור, יש להיערך כנדרש ולבחון את השפעת התיקונים כאמור על הלוואות בין-חברתיות.

לעיון בתיקון 20 לחוק התיאומים לחצו כאן.

תיקון 35 לחוק מע"מ

כללי

תיקון 20 לחוק התיאומים כולל תיקון של הוראות חוק מע"מ (תיקון 35 לחוק מע"מ).
על-פי התיקון, בחישוב הרווח לצורך חיובם של מוסדות כספיים במס רווח, יוּתר בניכוי מס השכר המוטל על המוסדות כאמור.
עוד נקבע בתיקון, כי בחישוב השכר לצורך חיובם של מוסדות כספים במס שכר, יובא בחשבון סכום תשלום דמי ביטוח לאומי ששילם מעביד בעד עובדו, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי.

תחולת התיקון

ככלל, תחולת התיקון נקבעה לגבי שכר המשתלם בעד חודש ינואר 2009.
עם זאת, נקבעו שתי הוראות לגבי שנת-המס 2008:
האחת - בחישוב הרווח לצורך חיובם של מוסדות כספיים במס רווח, יוּתר בניכוי מחצית מס השכר המוטל על המוסדות כאמור;
השנייה - בחישוב השכר לצורך חיובם של מוסדות כספים במס שכר, תובא בחשבון מחצית מסכום תשלום דמי ביטוח לאומי ששילם מעביד בעד עובדו, בניכוי מחצית מדמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי.

לעיון בתיקון 35 לחוק מע"מ לחצו כאן.

תיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין

כללי

במסגרת ההיערכות הכוללת של מדינת ישראל לאפשרות של רעידות אדמה, התקבלה ביום 27.3.2005 החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה - תמ"א 38. מטרתה של תכנית זו ליצור כלים המיועדים להקל על ביצוע חיזוקם של מבנים ישנים אשר ההיתר לבנייתם ניתן לפני שנת 1980 (ולכן לא היה כפוף לתקן המחמיר לעניין עמידוּת בפני רעידות אדמה שאוּמץ באותה שנה).
כדי לעודד את חיזוק המבנים ולצורך מימון עלות החיזוק הגבוהה, מאפשרת תמ"א 38 בנייה של תוספות בנייה שונות לצורך חיזוק מבני המגורים (כגון: בנייה בקומת עמודים, הוספת אגף או קומה למבנה), והכל יחד עם חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה.

עד לתיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין, התקבלו שני חוקים בעניין תמ"א 38:
האחד:
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008,* שהוריד את רף ההסכמה הדרוש על-פי חוק המקרקעין לשם ביצוע עבודה ברכוש המשותף, בנכס שהוא בית משותף, כאשר היא נעשית על-פי היתר בנייה שהוּצא מכוח תמ"א 38.
* לעיון במבזק שפרסמנו בעניין חוק זה, לחצו כאן.

השניחוק התכנון והבניה (עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה) התשס"ח-2007 ("הוראת השעה").
במסגרת הוראת השעה נקבע, למשך שלוש שנים בלבד, כי כאשר מבוקשת בניית תוספת כאמור בתמ"א 38, יחול היטל השבחה בשיעור 10% מהשיעור הרגיל. זאת, בגין מימוש הזכות לבניית תוספת באמצעות קבלת היתר לבנייה מכוח הוראות תמ"א 38 או מכוח הוראות תוכנית מפורטת שהוכנה לפי תמ"א 38 ואשר בין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. עוד נקבע, כי במקרה שבוֹ יינתן היתר על-פי תוכנית מפורטת כאמור, יחול שיעור ההיטל המופחת (10%) רק בגין החלק בתכנית המפורטת שלגביו היה חל אותו שיעור מופחת לו היה ניתן היתר על-פי תמ"א 38.

נזכיר, כי ביום 18.2.08 פורסם ברשומות תיקון 61 לחוק מיסוי מקרקעין, שקבע ביטול של מס המכירה, וזאת רטרואקטיבית לגבי עסקות (מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין) שנעשו ביום 1.8.07 ואילך.

הוראות התיקון
בגדרו של תיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין נקבע, כי במכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תמ"א 38 ("הזכות הנמכרת") תהא פטורה ממס שבח וממס מכירה, עד גובה שוויָן של זכויות הבנייה כאמור, ובלבד שהתקיימו שלושת התנאים המצטברים הבאים:
האחד: התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בנייה לפי תמ"א 38 (שירותי בנייה לפי תמ"א 38 כוללים כל אחד מאלה, לפי הוראות תמ"א 38: חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בנייה לפי תמ"א 38 ("מבנה"), מפני רעידות אדמה; הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה; התקנת מעלית במבנה; עיצוב המבנה ושיפוצו; ותשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה לפי תמ"א 38 כפי שיקבע מנהל מיסוי מקרקעין) ("שירותי בנייה לפי תמ"א 38");*
* לגבי תמורה בעד מכירה שניתנה שלא בשירותי בנייה לפי תמ"א 38 (כהגדרתה לעיל) נקבע, כי תמורה כאמור תיחשב לדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה (עלותה לצורכי מס) הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות לצורכי מס.
השני: בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בנייה לפי תמ"א 38, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תמ"א 38;
השלישי: המקרקעין הנמכרים אינם מהווים מלאי עסקי בידי המוכר.

עוד נקבע בתיקון, כי מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שלגביו ניתנו זכויות בנייה לפי תמ"א 38 תהא פטורה ממס שבח* וממס רכישה ובלבד שהתקיימו ארבעת התנאים המצטברים הבאים:
* יושם אל לב, כי הפטוֹר ממס שבח גורר עִמו לכאורה גם פטוֹר ממס מכירה, וזאת לאור סעיף 72י לחוק מיסוי מקרקעין (כנוסחו עד לביטולו), לפיו דין מס מכירה כדין מס שבח לכל דבר ועניין למעט לעניין פטוֹרים לפי פרק חמישי 1 ולפי פרק שישי (אך לא לפי פרק חמישי 5). לאור ביטולו של מס המכירה, הדבר רלבנטי רק לגבי מכירה שבוצעה בתקופה 18.5.2005 (מועד תחילתו של תיקון פרק חמישי 5) ועד ליום 31.7.2007 (היום האחרון שבו הוטל מס מכירה).
האחד: המוכר והרוכש מכרו את הזכות הנמכרת (כמשמעותה לעיל) בפטוֹר ממס לפי ההוראות שצוינו לעיל;
השני: המכירה נעשתה בסמוך למכירת הזכות הנמכרת;
השלישי: לא ניתנה תמורה כספית בעד המכירה;
הרביעי: המקרקעין הנמכרים אינם מהווים מלאי עסקי בידי המוכר.

תיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין מוסיף וקובע, כי הפטוֹר ממס על-פי הוראות התיקון לא ישלול כל פטוֹר אחר ממס שהוא זכאי לו, ולא יהיה בזכאות לפטוֹר כאמור כדי לפגוע בזכות לפטוֹר אחר ממס, לרבות לפי פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין (הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד).

בנוסף, נקבע בתיקון, כי מתן שירותי בנייה לפי תוכנית החיזוק בתמורה למכירת הזכות הנמכרת הפטורה ממס כאמור לעיל יהיה פטוּר גם ממע"מ (שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין זה). בהתאם, נוספו לחוק מע"מ, במסגרת התיקון, הוראות סעיף 31ב שענינן בפטוֹר כאמור.

תחולת התיקון
תחולת התיקון נקבעה באופן רטרואקטיבי על מכירת זכות במקרקעין ומתן שירותי בנייה לפי תמ"א 38 שנעשו בתקופה שמיום 18.5.2005* ועד ליום 31.12.2016.
* מועד פרסומה של ההודעה על אישור תמ"א 38 בידי הממשלה (ההודעה פורסמה בי"פ התשס"ה, ע' 2640).

לעיון בתיקון 62 לחוק מיסוי מקרקעין לחצו כאן.

תיקון 63 לחוק מיסוי מקרקעין

בגדרו של תיקון זה נוסף פרק חדש לחוק מיסוי מקרקעין - פרק חמישי 6 - שעניינו בפטוֹר ממס שבח לתקופה מוגבלת במכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל אשר אינו מצוי באיזור מוטב, שנעשתה לשם העברת המפעל לאיזור מוטב, וזאת בסכומים ובתנאים המפורטים בהוראות פרק זה.

על-פי התיקון, מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שאינו נמצא באיזור מוטב* ("מפעל נמכר"), תהיה פטורה ממס שבח עד לסכום שנקבע לעניין זה (ראו להלן) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
* "אזור מוטב" הינו כל אחד מאלה: (1) תחום רשות מקומית במחוז הדרום, במחוז הצפון או בנפת חיפה, ובלבד שבתיה, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600 ומתקיימים בה שני אלה: (א) רמה חברתית-כלכלית נמוכה לפי אשכול (דירוג הרמה החברתית-כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) 1 עד 3; (ב) שיעור אבטחה שנתי ממוצע, לפי פרסומי שירות התעסוקה, של 10% ומעלה (תנאי זנ לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה איזורית); (2) איזור תעשייה מרחבִי (אישור תעשייה ששטחו, בהתאם לתב"ע מאושרת המיועדת לתעשייה, 100 דונם לפחות), ובלבד שכולו או חלקו, נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; ואולם, בנפת אשקלון - רק איזור תעשייה מרחבִי בתחום רשות מקומית שבה רמה חברתית-כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; (3) אישור תעשייה בישוב מיעוטים (יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ובלבד שעולו או חלקו נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; (4) שדרות ויישובי עוטף עזה (היישובים במועצות האיזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה).
(1) המוכר רכש, עד תום שנת-המס 2009, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שנמצא באיזור מוטב (כהגדרתו לעיל) או שהם קרקע לבניית מפעל כאמור ("מפעל באיזור מוטב") לחילוף המפעל הנמכר;
(2) המכירה התבצעה בתקופה שתחילתה ביום תחילתו של תיקון 63 לחוק מיסוי מקרקעין (6.3.2008) וסיומה בתום 4 שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב;
(3) המפעל הנמכר שימש בייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (הכנסה מעסק), במשך 5 שנים רצופות, לפחות, סמוך לפני מכירתו;
(4) רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב (כהגדרתו לעיל) אינה מקרוב (כהגדרתו בתיקון);
(5) לא התקיימו לגבי המכירה הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין (העברת זכות במקרקעין לחברה בפטוֹר ממס שבח) והיא אינה במסגרת שינוי מבנה כהגדרתו בסעיף 103 לפקודת מס הכנסה (מיזוג, פיצול או העברת נכסים תמורת מניות בחברה - בפטוֹר ממס);
(6) לא יאוחר מתום 4 שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב התקיימה במפעל האמור "הפעלה מהותית"* והיא המשיכה להתקיים בו במשך עשר שנים רצופות לפחות ("תקופת ההפעלה המהותית");
* "הפעלה מהותית" במפעל מוטב מוגדרת כהעסקת עובדים (המונח "עובד" מוגדר כעובד המועסק במשרה מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה יימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה, באופן יחסי בהתאם לחלקיות המשרה או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין) במפעל באיזור מוטב שמספרם לא פָחַת מ-75% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רו"ח, בטופס שקבע מנהל מיסוי מקרקעין.
(7) במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית לא פָחַת שטחו של המפעל באיזור מוטב מ-75% משטחו של המפעל הנמכר;
(8) ב-3 השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית הועסקו במפעל באיזור מוטב 60 עובדים לפחות, לפי חישוב ממוצע שנתי, וכן 80% לפחות מכלל העובדים, בכל שנה, היו תושבי רשות מקומית מוטבת,* והכל לפי אישור מאת רו"ח בטופס שקבע מנהל מיסוי מקרקעין;
* "רשות מקומית מוטבת" מוגדרת כאחד מאלה, ובלבד שהרמה החברתית-כלכלית בו אינה עולה על אשכול 5: (א) רשות מקומית שנמצאת באיזור מוטב; (ב) יישוב במחוז הדרום או יישוב מיעוטים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; (ג) יישוב במחוז הצפון.
(9) הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב לא נמכרה במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית;
(10) בהצהרה שהגיש המוכר לרשויות מיסוי מקרקעין, הוא הודיע על בחירתו בהחלת הוראות פרק חמישי 6 דלעיל;
(11) נקבעו בהסכם קיבוצי, ואם לא חל הסכם קיבוצי - בהסכם או בהסדר אחר, הוראות המסדירות את הזכויות של עובד המפעל הנמכר שסיים את עבודתו עקב העברת המפעל הנמכר, וכן הוראות המסדירות את שמירת הזכויות ותנאי העבודה, שהיו ערב העברת המפעל הנמכר, לעובד המפעל הנמכר שהמשיך בעבודתו במפעל באיזור מוטב (עוד נקבע, כי אין בהוראה זו בכדי לפגוע בזכויות עובדי המפעל הנמכר לפי כל דין).

כאמור, על-פי התיקון, מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר פטורה ממס שבח, וזאת בהתקיים מלוא התנאים שצוינו לעיל.
הסכום הפטוּר ממס שבח כאמור הינו הסכום הנמוך מבין אלה:*
* יתרת סכום שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר לאחר הפחתת הסכום הפטוּר ממס שבח כאמור - תיחשב לדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה (עלותה לצורכי מס) הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה במקרקעין שהם מפעל נמכר, כיחס בין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות האחרת כאמור לבין מלוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות לצורכי מס.

(1) הסכום המתקבל מצירוף של שווי הרכישה (העלות לצורכי מס) של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב ושל כל ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו עד למועד שבו הייתה במפעל האמור הפעלה מהותית (כהגדרתה לעיל): (א) הוצאות לבניית מבנה שישַמש למפעל באיזור מוטב; (ב) הוצאות הקשורות במישרין לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר בזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב; (ג) הוצאות להכשרת כוח אדם שיועסק במפעל באיזור מוטב;
(2) הסכום המתקבל ממכפלה של 337,500 ש"ח,* במספר העובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת (כהגדרתה לעיל) שהועסקו במפעל באיזור מוטב ב-3 השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית (כהגדרתה לעיל), לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רו"ח בטופס שקבע מנהל מיסוי מקרקעין.
* סכום זה הינו הסכום המוקצב במסלול מענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון, במשך 10 שנים, מוכפל בשיעור מס שבח ממוצע של 33%.

מאחר שהתנאים המזכים בפטור הם תנאים עתידיים אשר אינם יכולים להתקיים במלואם במועד המכירה נקבע, כי מוכר זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, שהוראות התיקון חלות עליו, יהיה חייב בתשלום מס השבח כל עוד לא התקיימו מלוא התנאים המזכים בפטוֹר כאמור ("התנאים המזכים בפטוֹר"), כאשר רק עם התקיימם יהיה המוכר זכאי להחזר המס (בגובה הסכום הפטוּר) ששילם (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).
לעניין זה נקבע, כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לקבוע כללים לעניין החזר המס ששולם, וכן לדחות את התשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה, בדרך ובתנאים שקבע המנהל, להבטחת התשלום כאמור.
עוד נקבע, כי אם התנאים המזכים בפטוֹר יתקיימו  לאחר שחָלפו 4 שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה, וזאת למרות הוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (לפיהן תיקון שומה צריך להיעשות בתוך 4 שנים מיום שנעשתה השומה).

עוד נקבע בתיקון, כי אם התקיימו לגבי מכירת זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל מאושר התנאים המזכים בפטוֹר, לא תחולנה הוראות פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין* ולא יראו את רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באיזור מוטב רכישת זכות חלופית לפי הוראות אותו פרק חמישי 3. הואיל ואחד מהתנאים המזכים בפטוֹר הינו הודעה של המוכר (במסגרת ההצהרה המוגשת למנהל מיסוי מקרקעין) על בחירתו במסלול פרק חמישי 6 (תנאי מס' 10 דלעיל), משמעות הדבר היא שהמוכר זכאי לבחור בין שני המסלולים.
*
במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, נוסף פרק חמישי 3 לחוק שכותרתו "חילוף זכויות במקרקעין - הוראת שעה".
בגדרו של פרק זה נקבעו מספר הוראות, לפיהן מכירת סוגים מסוימים של מקרקעין (בישראל) בתקופה הקובעת לא תחויב במס שבח ובמס מכירה, אם בתוך פרק הזמן שנקבע נרכשו מקרקעין אחרים (בישראל) לחילוף המקרקעין שנמכרו. זאת, בתנאי שהתקיימו כל התנאים שנקבעו לעניין זה. במקביל, נקבעו הקלות ממס רכישה באשר לרכישת המקרקעין החלופיים.
במקור, התקופה הקובעת הייתה מיום 7.11.2001 ועד ליום 31.12.2006. במסגרת תיקון 58 לחוק מיסוי מקרקעין, הוארכה התקופה הקובעת עד ליום 31.12.2008.

פרק חמישי 3 מתייחס למספר סוגים של חילוף מקרקעין, ובכלל זאת:
·         
החלפת מבנה עסקי במבנה עסקי (או מבנה עסקי בקרקע לבניית מבנה העסקי);
·         
החלפת דירת מגורים בדירת מגורים;
·         
החלפת קרקע חקלאית בקרקע חקלאית;
·         
החלפת דירת מגורים מזכה בזכות למגורים בבית אבות;
·         
החלפת מקרקעין בזכות למגורים בבית אבות;
יצוין, כי רשויות המס פרסמו
חוזר מקצועי בעניין זה וכן שתי תוספות לחוזר זה, האחת מיום 30.5.04; השנייה מיום 5.2.08.

בנוסף, מַסמיך התיקון את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לביצוע פרק חמישי 6, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
(1) החלת הוראות פרק חמישי 6, בתנאים שיקבע, באחד מאלה: (א) במקרה שבו מכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר הייתה לקרוב (כהגדרתו בתיקון), וזאת למרות תנאי מס' 4 לתנאים המזכים בפטוֹר; (ב) במקרה שבו ההפעלה המהותית במפעל באיזור מוטב לא התקיימה במשך 10 שנים רצופות לפחות (כאמור בתנאי מס' 6 לתנאים המזכים בפטוֹר), ובלבד שהיא התקיימה במשך 5 שנים רצופות לפחות, והופסקה לאחר התקופה האמורה בשל משבר כלכלי בענף שאליו משתייך המפעל באיזור מוטב או בשל מצב ביטחוני מיוחד במקום הפעלתו (קבע שר האוצר כאמור, יחושב הסכום הפטוּר ממס שבח באופן יחסי בהתאם לתקופת ההפעלה המהותית);
(2) תנאים מיוחדים שצריכים להתקיים לגבי עובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת (כאמור בתנאי מס' 8 לתנאים המזכים בפטוֹר), לרבות תנאים בדבר גילם או מצבם המשפחתי או דרישה להיותם עולים חדשים (קביעה כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר התעשייה והמסחר והתעסוקה ובשים לב למידת השתלבותם של עובדים שמתקיימים לגביהם תנאים כאמור בשוק העבודה באיזור המוטב.

לעיון בתיקון 63 לחוק מיסוי מקרקעין לחצו כאן.