לוגו אלכס שפירא ושות׳

הוראות מקצועיות חדשות; הטבות מס ליישובים; הפרשי מס שכר במלכ"רים; החזר מס רכישה ברכישת משרד בפרוייקט המשלב גם מגורים, עתירה לביטול הוראות ה-FATCA ועוד

08/01/2018

הוראות מקצועיות חדשות
רשות המסים פרסמה שתי הוראות מקצועיות:
  • הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 4/2018 בנושא דוחות חבר-בני-אדם שהוגשו ללא חוות-דעת או עם חוות-דעת הסוטה מהנוסח האחיד (חוות-דעת לא "חלקה") (קישור להוראה);
  • הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 3/2018 בנושא אופן הטיפול בבקשת נישום לתיקון דו"ח על ההכנסות שהוגש על-ידו לפקיד-השומה (קישור להוראה).
הצעת תקציב המדינה לשנת 2019
פורסמה הצעת תקציב המדינה לשנת 2019 (קישור להצעה).
ההצעה מתייחסת, בין היתר, לנושאי המיסוי הבאים: הפחתת החזר מע"מ לתיירים (ראו עמוד 63 להצעה), צמצום ההון השחור (ראו עמודים 69-79 להצעה) ותיקוני חקיקה בחוק מיסוי מקרקעין, בחוק שירות המילואים ובפקודת מס הכנסה (ראו עמודים 100-97 להצעה).
 
הטבות מס ליישובים
פורסמה רשימת היישובים שתושביהם זכאים להטבות מס (קישור לרשימה).
 
הפרשי מס שכר מלכ"ר
רשויות המס עדכנו את דברי-ההסבר לנישומים שקיבלו הודעה על הפרשי מס שכר מלכ"ר (קישור לדברי-ההסבר).
 
פסק-הדין בעניין רפובליקנים מחו"ל בישראל
במבזק מיום 16.7.2016 דיווחנו אודות פרסום החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 227), התשע"ו-2016 (קישור לתיקון), בגדרו נקבעו מספר הוראות לצורך יישום הסכם ה-FATCA שנחתם ביוני 2014 בין ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב (בו התחייבה ממשלת ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המיסים מידע על אודות חשבונות של לקוחות המוחזקים באופן ישיר או עקיף בידי אזרחי ארה"ב ותושביה וכן התחייבה כי רשות המסים תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארה"ב) ולצורך חתימה על הסכמים נוספים לחילופי מידע.
 
ביום 23.12.2015, ועוד לפני חקיקת תיקון 227, הגישו העותרות, עמותת רפובליקנים מחו"ל בישראל (ע"ר) ורינת שרייבר, עתירה לבית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט כבוד לצדק) נגד ששה משיבים (ממשלת ישראל, הכנסת, שר האוצר, בנק ישראל, המפקח על הבנקים ומשרד האוצר) אשר תוקפת פעולות שונות שנעשו על-ידי רשויות השלטון בישראל ביחס לחוק ה-FATCA בהקשר לאפשרויות יישומו בארץ והעלו לגביהן טענות שונות. 
בעקבות הנחיית בית-המשפט העליון, הגישו המשיבים תגובה מקדמית בה נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, בין היתר, בְּשל העובדה שבאותה העת נדונה בכנסת הצעת החוק לתיקון 221 לפקודה (שלימים התקבלה, בשינויים מסוימים, כתיקון 227).
מאוחר יותר, הגישו העותרות בקשה לתיקון העתירה נוכח חקיקתו של תיקון 227 והתקנת תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו-2016 ("תקנות היישום"). בד בבד, הגישו העותרות בקשה דחופה למתן צו ביניים כנגד כניסתו לתוקף של התיקון.
בית-המשפט העליון לא ראה מקום להוציא צו ביניים כנגד כניסתו לתוקף של התיקון, אך הורה כי יוּצא צו ביניים ("צו הביניים") האוסר על פתיחת מערכות המחשב הישראליות בפני רשויות המס האמריקניות לצורך העברת המידע המבוקש אליהן, וזאת טרם הדיון שיתקיים בעתירה. בנוסף, בית-המשפט העליון נעתר לבקשת העותרות להקדמת הדיון והציע להן להגיש עתירה מתומצתת ומעודכנת ולבחון האם ראוי לבקש לצרף משיבים נוספים לעתירתן.
בהתאם, העותרות הגישו בקשה לצרף את איגוד הבנקים בישראל ואת איגוד חברות הביטוח בישראל כמשיבים נוספים לעתירה וכן הגישו מסמך קצר המסכם את עיקרי טענותיהן.
בְּשל הצורך בהכרעה מהירה, נוכח מועד כניסתו לתוקף של תיקון 227 עם פרסומן של תקנות היישום ברשומות ביום 4.8.2016, התקיים דיון בעתירה ביום 12.9.2016 ובתומו ניתן פסק-דין (קישור לפסק-הדין) בו נקבע, כי העתירה נדחית (ללא צו להוצאות) וכי הנימוקים יינתנו בנפרד. עוד נקבע, כי צו הביניים יבוטל, בכפוף להבהרת המשיבים כולם כי לא יימסר מידע לידי הרשויות האמריקאיות לגבי מי שחשבונו סוּוג כבר-דיווח וטרם עברו 30 ימים מעת שהודע לו על כך, או לגבי מי שנמסרה לו הודעה כאמור, אך העלה השגות לגבּיה – כל עוד לא ניתנה לו תשובה על השגתו.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם פסק-דין נוסף בעתירה, מפי ההרכב שדן בה (המשנה לנשיאה ח' מלצר, הנשיאה (בדימ') מ' נאור והשופט מ' מזוז) ובו הנימוקים (קישור לפסק-הדין).
 
פסק-הדין בעניין פ.ר.י.ו נכסים והשקעות
במבזק מיום 1.8.2013 דיווחנו אודות פרסום תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התשע"ג–2013 ("התיקון"(קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון תוקנו תקנות מס רכישה, כך שהָחֵל ביום 1.8.2013, רכישת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים תגרור עִמה חבות במס ברכישה בשיעור 6%, במקום 5%.
עם זאת, נקבע, כי כאשר מדובר ברכישת זכות במקרקעין שקיימת לגבּיה תכנית בנייה המתירה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשַמש למגורים, תוחזר לרוכש שישית (1/6) ממס הרכישה ששילם (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית) ובלבד שלא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות.
 
פרשנותה של ההוראה שעניינה בהחזר מס הרכישה כאמור (תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה) נדוֹנה בפסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פ.ר.י.ו נכסים והשקעות בע"מ, בו עסקנו במבזק מיום 27.10.2016.
 
באתו מקרה, רכשה העוררת ביום 5.11.2014 יחידה של משרד בפרוייקט "מידטאון" תל-אביב הנבנה בימים אלה והמשלב מגורים ומשרדים על אותם המקרקעין.
בחודש דצמבר 2014 שילמה העוררת על-פי השומה העצמית שהגישה מס רכישה בשיעור 6% משווי המכירה.
בחודש פברואר 2015 ניתן היתר בנייה לבניית הפרוייקט, ובעקבות זאת דרשה העוררת לקבל החזר של שישית מס רכישה ששילמה בפועל. המשיב סירב לדרישה מהטעם שמדובר ברכישת זכות למשרד ולא לדירת מגורים. מכאן הערר.
 
ועדת-הערר, מפי חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן (בהסכמת יו"ר הוועדה השופט מ' אלטוביה וחבר הוועדה רו"ח י' בילצקי)דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
רו"ח פרידמן בָּחן את נוסח תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה – לפיה אחד התנאים להשבת שישית ממס רכישה ששולם דורש, כי תהיה זו מכירה "של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תוכנית כמשמעותו בחוק התכנון והבניה... המתירה בניה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים..." – וקבע, כי לנוכח הימצאותה של התיבה "לגביה" יש להעדיף את פרשנות המשיב.
כלומר, הזכות במקרקעין הנרכשת יש צורך שלגבּיה תהיה תב"ע המאפשרת גם בנייה של דירות מגורים (אחת לפחות).
רו"ח פרידמן הוסיף וציין (תוך שהוא מַפנה לפרוטוקול ועדת-הכספים בעניין זה), כי פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם תכלית החקיקה, שכּן התיקון לתקנות מס רכישה נעשה במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין שנועד להביא לירידת מחירי הדירות בישראל וזאת, בין היתר, באמצעות עידוד בנייה מהירה שתכלול גם דירות מגורים.
 
יצוין, כי לאחַר הגשת סיכומיו, הגיש המשיב בקשה לתיקון טעות והבהרה של עוּבדות, לפיה הפרוייקט מורכב משני בניינים נפרדים: האחד, למגורים; והשני למשרדים; וכי הנכס שנרכש על-ידי העוררת הינו בבניין המשרדים. 
העוררת התנגדה להגשת ההבהרה בשלב זה של הדיון וראתה בכך הרחבת חזית, על אף שלא הכחישה את העובדה שאכן נבנים שני מבנים נפרדים.
מכל מקום, בחוות-דעתו, ציין רו"ח פרידמן, כי משנקבע שהפרשנות הראויה של תקנה 2(!א) לתקנות מס רכישה מתייחסת לזכות הנרכשת ספציפית ולא לגבי הזכות במקרקעין באופן כללי, שלגבּיה קיימת תוכנית לבנייה של דירות מגורים, הדין צריך להיות שווה בשני המקרים, וממילא אין רלבנטיות לטענת העוררת שמדובר בהרחבת חזית, כאמור.
 
על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון.
לאחַר שמיעת טענות ב"כ המערערת התקבלה המלצת המותב (השופטים נ' הנדל, א' שהם וי' וילנר) שלא לעמוד על הערעור.
ההמלצה התקבלה והערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).