לוגו אלכס שפירא ושות׳

בית-המשפט המחוזי: האם ניתן לקזז הפסד עסקי מועבר כנגד הכנסה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי?; הפחתת יתרת שיפורים במושכר בשנה מאוחרת לתום תקופת השכירות

11/07/2015

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ספידי לינק בע"מ (קישור לפסק-הדין).
 
המערערת, שהינה בשליטתו של עו"ד יורם יוסיפוף, נוסדה על-מנת לעסוק בהקמה וניהול של מרכזי גלישה באינטרנט מסוג "אינטרנט קפה" והיא פעלה בענף זה במשך שנים אחדות.
העסק האמור לא צלח והחברה נותרה עם הפסדים בגובה של כ-2 מיליון ש"ח וחובות בעקבות סגירתו.
לאחַר תקופה ללא פעילות כלל, ביצעה המערערת עסקות תיווך (בקשר למקרקעין הנמצאים במתחם "פארק צמרת" בתל-אביב) מהן הפיקה הכנסות בסכומים ניכרים וביקשה לקזז כנגדן את הפסדי העבר.
המשיב, פקיד-שומה תל-אביב 3, סירב להתיר את קיזוז ההפסדים מהטעם שפעילות התיווך לא עלתה לכדי עסק אלא הייתה לא יותר מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי שכנגדה לא ניתן לקזז הפסד עסקי מועבר.
לעומת זאת, המערערת סבורה שפעילות התיווך נעשתה כעסק ממש, לחלופין כעסק אקראי שכנגדו ניתן לקזז את ההפסדים המועברים, ולחילופי חילופין, כעסקת אקראי שְאף כנגדה ניתן לקזז כנגדה הפסד עסקי מועבר.
מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים נעה סביב זכותה של המערערת לתבוע את יתרת הסכומים שהשקיעה בהתאמת הנכסים ששכרה לצורך מרכזי הגלישה באינטרנט וברכישת ציוד ורהיטים – ואשר הופחתו במשך שנות הפעילות בהתאם לתקנות הפחת – כהפחתה סופית. 
 
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור.
בראשית פסק-הדין, האוחז 52 עמודים, נדרש השופט קירש לשאלת סיוּוגה של ההכנסה שנוצרה למערערת מהתיווך וקבע, כי הגם שהמקרה אינו מובהק לכאן או לכאן הכף נוטה לסיווג ההכנסה כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. זאת, לאור מספר העִסקות הנמוך, משך זמן הפעילות הקצר והיעדר הוכחה לניסיון "התבססות" המיזם.
השופט קירש המשיך וסָקר את פסקי-הדין שעָסקו בקיזוז הפסדים וציין, כי הגישה המסתמנת בפסיקת בתי-המשפט בשנים האחרונות ובבית-המשפט העליון בפרט היא גישה מרחיבה לפיה יש לאפשר קיזוז הפסדים אלא אם איסור הקיזוז נקבע באופן מפורש בחוק.
לאחר מכן, נדרש השופט קירש לשאלה האם ניתן לקזז הפסד עסקי מועבר כנגד הכנסה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, תוך שהוא משיב עליה – לאחַר ניתוח מפורט ומנומק (אותו אנו ממליצים לקרוא בעיון) – בחיוב. וכך סיכם השופט קירש את מסקנותיו (סעיף 121 לפסק-הדין):
"לסיכום הדיון בנושא קיזוז ההפסדים הגעתי אפוא למסקנה כי יש לפרש את סעיף 28(ב) באופן המתיר, למצער, קיזוז הפסד עסקי מועבר כנגד רווח מעסקה בעלת אופי מסחרי (ועסקאות אקראי בכלל). בהקשר החקיקתי המסוים זהו הפירוש התכליתי המתבקש, המגשים מדיניות מיסוי ראויה ועיגונה בלשון החוק נובע מתולדות חקיקת המושגים והקשר ההדוק בין ה'עסק' מחד ו'עסקאות האקראי' מאידך. המסקנה אף מתחייבת מפסיקת בית המשפט העליון. כל תוצאה אחרת הייתה מובילה לעיוות כלכלי שלא ניתן להסבר – מדוע הסכומים שירדו לטמיון בעסקי האינטרנט קפה הבלתי מוצלחים לא יילקחו בחשבון בחישוב המס על פעילות התיווך המוצלחת?"
 
בהמשך פסק-הדין נדרש השופט קירש לשאלת זכאותה של המערערת לדרוֹש בניכוי את יתרת עלות השקעתה בהתאמת הנכסים ששכרה לצורך מרכזי הגלישה באינטרנט וברכישת ציוד ורהיטים.
השופט הירש קבע, כי לגבי חלק הארי של רכיבי עלות ההשקעה, הייתה המערערת זכאית להפחית את יתרת העלות כאמור בהתאם להוראות 2(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת המושכר), התשנ"ח–1998 (לפיה "עם סיום תקופת השכירות ופינוי המושכר, תותר לניכוי,... יתרת הוצאות השוכר להתאמת המושכר...."). זאת, למרות ש"סיום תקופת השכירות" כאמור באותה תקנה אירע בשנת-מס מוקדמת לשנת-המס בה ביצעה המערערת את ההפחתה כאמור, ומהטעם שעיתוי תביעת הפחת לא יכול היה להשפיע (בהיעדר הכנסה חייבת בשנה הרלבנטית) על תשלום מס בפועל.