פסיקה חדשה: חשבוניות מהרשות הפלסטינית; שומה לשר האוצר לשעבר אברהם הירשזון; הפקדת ערבות להבטחת הוצאות המשיב בערעור מס הכנסה

פורסמו שלושה פסקי-דין חדשים.

בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור.
לדבריו, מכלול הראיות שהובאו בפניו מביא למסקנה, כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי החשבוניות הוצאו כדין, ואף לא הוכיחה כי לא התרשלה ונקטה בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבוניות הוצאו כדין.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את הערעור בחלקו.

השופט אלטוביה קבע, כי בית-המשפט לא קבע כממצא שהמערער גנב סך של 1,932,000 ש"ח, אלא קבע שסכום הגניבה הוודאי הוא 1,732,000 ש"ח ואפשר שהסכום היה גבוה יותר עד כדי 1,932,000 ש"ח. שעה שכך, קיבל השופט אלטוביה את טענת המערער לפיה לא ניתן לומר שבית-המשפט קבע כממצא שהמערער גנב 1,932,000 ש"ח, וממילא סך הכנסותיו מגניבה בשנות-המס הרלבנטיות צריך לעמוֹד על 1,732,000 ש"ח לצורך השומה.
השופט אלטוביה הוסיף ונדרש לטענתו של המערער בדבר השבת כספי הגניבה. נקבע, כי אין להתחשב בסכום ההשבה בשנות הערעור (2005-2000), אלא בשנת-המס שבהּ הושב סכום זה, שהיא שנת 2009 לכל המוקדם.*

* יצוין, כי המשיב הסכים להכיר בהחזר הוצאה במועד בו הושבו הכספים. לעניין זה, ציין השופט אלטוביה, כי "הואיל והמשיב נכון להכיר בהחזר הוצאה במועד בו הושבו הכספים אינני נדרש לסוגיה אם מדובר בהשבה במשור הפרטי שתכליתה המצאת עונש".

לבסוף, קבע השופט אלטוביה, כי הגם שאפשר אולי לקבל שבשנות-המס הרלבנטיות "עָסַק" המערער בגניבה, אין לקבל שבשנים האמורות "עָסַק" בייעוץ עסקי כלכלי (כפי שקבע המשיב). עוד קבע השופט אלטוביה, כי אין זה נכון לחיֵיב גנב (להבדיל מפעילות בלתי-חוקית אחרת) לנהל פנקסים, וכי חיוב המערער בקנס בְּשל אי-ניהול פנקסים מהווה בגֶדר ענישה כפולה (שהרי, בְּשל מעשיו של המערער הוא הורשע ונענש). 

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, ניתח את הפּסיקה הרלבנטית וקבע, כי היות שעלות ניהול הדיון הצפוי בתיק אינה גבוהה, גדל הטעם להעדיף את זכות הגישה של הנישום לערכאות על-פני זכות הקניין של רשות המיסים.
לאור זאת, קבע השופט אלטוביה, כי על המשיבה להפקיד בתוך 21 יום ערובה בדרך של ערבות צד ג' של בעל יכולת בסך 25,000 ש"ח.