פורסם פסק-הדין בעניין יורשי שמואל משה בייגל ז"ל (ע"מ 35224-10-10).
עניינו של פסק-הדין בסיווּגו של מענק הפרישה שקיבל המנוח מבנק דיסקונט בו הועסק במשך כ-36 שנים: האם כתקבול הוני כטענת המערערים, או שמא כהכנסה פירותית כטענת פקיד-השומה.
בית-המשפט המחוזי מרכז, מפי השופט ד"ר א' סטולר, קבע, כי התוספת ששולמה למנוח במסגרת הֶסדר הפרישה מֵעבר לפיצויים שהגיעו לו על-פי דין נבעה מרצונו של הבנק לעודד יציאתם של עובדים לפנסיה מוקדמת, כך שאין לסוַוגה כתקבול הוני אלא לראוֹת בה בגֶדר פיצויים מוגדלים ולמסותה כפי שממסים פיצויים.
באשר לפיצויי הפיטורין (הסכום העולה על המרכיב הפטוּר ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה) קבע בית-המשפט, כי מדובר בהכנסה פירותית, תוך שהוא מתבסס על פסקי-הדין של בית-המשפא העליון בעניין חפץ (ע"א 506/71), פרמה שרפ ישראל בע"מ (ע"א 604/73), כבלי ציון (ע"א 128/06) ושבטון (ע"א 8958/07).
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי הגם שהיה מקום ליתן, בנסיבות הערעור, תוקף רטרוספקטיבי להלכת שבטון (וזאת, לשיטתו, כמתחייב מפסק-הדין בעניין איקאפוד (דנ"א 3993/07) - לפיה הפריסה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה הינה מהותית - עניינם של המערערים אינו כפוף להוראות סעיף 8(ג)(3) האמור, אלא להוראות סעיף 8(ד) לפקודה לפיהן רואים את המקדמה כסכום המס המגיע. זאת, היות שאוּשרה למנוח פריסה ושולמה מקדמה על דרך של ניכוי מס במקור על-ידי המעביד.