עקרונות יסוד במערכת המיסוי

מבזקים, חדשות ועדכונים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גזית החזקות - פרשנות לטובת הנישום לגבי כללי קיזוז הפסדים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גזית החזקות בע"מ (ע"א 8876/09).
 
עניינו של פסק-הדין בעוּבדות מורכבות למדיי. בקצרה נציין, כי המערערת רכשה בסמוך לשנת-המס 1993 מניות נסחרות שמחירן, עד סוף שנה זו, עלה משמעותית. המערערת בחרה שלא להחיל על עצמה בשנה זו את הוראות פרק ב לחוק התיאומים (ובכלל זאת סעיף 6 לחוק זה), ומשכך לא חויבה במס על עליית הערך בשנת הרכישה. בשנת-המס 1994 החילה על עצמה המערערת את החוק, ויצאה מתחולתו בשנת 1995, תוך שהיא רושמת הפסד לצורכי מס (כנגזר מהוראות סעיף 6(ח) לחוק התיאומים, שחל באותה עת). בין השנים 1995 ל-1998 בחרה המערערת שלא להחיל על עצמה את חוק התיאומים, אך דיוְוחה על ההפסד משנת 1994 כהפסד להעברה. בעקבות תיקון 11 לחוק התיאומים, חויבה המערערת להיכנס שוב בגדרי החוק, תוך שנקבעה למניות עלות חדשה לצורכי מס, וזאת לפי עֵרכּן ביום 31.12.1998.
בין השנים 1999 ל-2001 נוצרו למערערת רווחים ריאליים מניירות-ערך, מהם ביקשה לקזז את ההפסד המועבר שצברה בשנת 1994.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את עמדת פקיד-השומה וקבע, בין היתר, כי ההפסד שנוצר למערערת בשנת 1994 היה הפסד "על הנייר" שלא ניתן היה להעבירו בקיזוז לשנות-המס הבאות, תוך שהוא מייחֵס משמעות שלילית להחלתו הסלקטיבית של חוק התיאומים על-ידי המערערת.
 
בית-המשפט העליון, מפי השופט א' רובינשטיין (בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן וח' מלצר) קיבל את הערעור וקבע, תוך שהוא סוקר בהרחבה את תכלית חוק התיאומים בכלל ותיקון 11 לחוק זה בפרט, כי המערערת אכן הייתה זכאית להעביר את ההפסד לקיזוז.
הגם שמדובר בנסיבות קונקרטיות וייחודיות המתייחסות להוראות חוק שאינן עוד בתוקף (הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים), יש לשים אל לב, כי השופט רובינשטיין ביסס את פסק-הדין, בין היתר, על הפרשנות המרחיבה להוראות המקנות לנישום פטוֹר או הקלה במס ולהוראות בעניין קיזוז הפסדים, על סיוּוגו של הפסד לצורכי מס כ"נכס כלכלי" וכן על עיקרון חובת ההגינות של פקיד-השומה (שהתעלם מדיווּחי המערערת בדבר ההפסד בשנות-המס בהן לא הוחל החוק) וההסתמכות (הגם שטענת הסתמכות לא הועלתה על-ידי המערערת).