אמנה למניעת כפל-מס הינה הסכם בינלאומי הנחתם בין שתי מדינות במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים ולמנוע כפל-מס על הכנסה שיש לה זיקה לשתי המדינות המתקשרות בהסכם.
בגדרן של האמנות השונות נקבעות, בדרך-כלל, הוראות בעניין תחולתה הפרסונלית של האמנה, סוגי המסים שעליהם הן חלות, מונחי האמנה, כללי המיסוי החָלים על רווחים עסקיים, כללי המיסוי החָלים על הכנסות מסוג אחר (שירותים עצמאיים, הכנסות מעבודה וכו') וכן כללי מיסוי רווחי הון. בנוסף, קבועות באמנות השונות הוראות למניעת מסי-כפל, אי-אפליה, נוהל הסכמה הדדית וחילופי מידע.
האמנות למניעת מסי-כפל עליהן חתומה מדינת ישראל ואשר אושררו הינן עם המדינות הבאות: אוזבקיסטאן, אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אזארביג'ן, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, אירלנד, אלבניה, אסטוניה, ארמניה, ארצות-הברית, אתיופיה, בולגריה, בלגיה, בלרוס, ברזיל, בריטניה, גיאורגיה, ג'מאיקה, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, הודו, הולנד, הונגריה, וייטנאם, טיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מולדובה, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נורווגיה, סין, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, פיליפינים, פינלנד, פנמה, צ'כיה, צרפת, קוריאה הדרומית, קנדה, קרואטיה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שוויץ, תאילנד ותורכיה.