במבזק מיום 1.3.2017 דיווחנו, כי בעקבות העתירה שהוגשה לגבי תוקפן של ההוראות בעניין "מס ריבוי דירות" שנקבעו במסגרת פרק יב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות), החליט בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק) – מפי השופטים א' חיות, נ' הנדל ונ' סולברג (קישור להחלטה) – ליתן צו על תנאי לפיו על כנסת ישראל (ויתרת המשיבים בעתירה) לנמק עד ליום 23.3.2017 מדוע לא יבוטל פרק יב' לחוק ההתייעלות (שעניינו, כאמור, במס ריבוי דירות) וזאת בְּשל הפגם המהותי שנפל בהליך החקיקה הנוגע אליו והיורד לשורש ההליך.
עוד נקבע, כי נוכח השאלות העקרוניות המתעוררות בהליך, הדיון בהתנגדות לצו על-תנאי יידון לפני מותב מורחב של בית-המשפט כפי שתקבע הנשיאה.
ביום 6.8.2017, וכפי שדיווחנו במבזק מאותו יום, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעתירה (קישור לפסק-הדין).
בפסק-דין האוחז 127 עמודים, החליט בית-המשפט העליון ברוב דעות (הנשיאה מ' נאור והשופטים א' חיות, נ' הנדל ונ' סולברג, לפי האמור בפסק-הדין של השופט סולברג, בניגוד לדעתו החולקת של השופט מ' מזוז) לעשות את הצו על-תנאי לצו מוחלט ולהורוֹת על ביטולו של פרק יב' לחוק ההתייעלות, דהיינו על ביטולו של הֶסדר מס ריבוי דירות, וזאת באופן יחסי: נקבע, כי אין צורך לבצע את שלבי הליך החקיקה עד לדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית; וכי המחוקק יהיה רשאי "לחזור" להליך החקיקה משלב הדיון בועדת-הכספים, השלב שבו נפל הפגם.
על פסק-הדין הגישו היועץ המשפטי לממשלה וגורמי ממשלה אחרים בקשה לקיים דיון נוסף (תוך שהמבקשים הסכימו, כי אם יינתן דיון נוסף הוא יהיה בעל תחולה פרוספקטיבית ולא יחול על הֶסדר המס שבוטל בפסק-הדין).
המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר דחה את הבקשה (קישור להחלטה).