כידוע, מטבעות דיגיטליים – המכוּנים, בהיעדר הגדרה מוסכמת ומחייבת, גם מטבעות וירטואליים או מטבעות קריפטוגרפיים – בנויים בצורה של שרשרת בלוקים, הבלוקצ'יין (Blockchain), ומבוססים על טכנולוגיית הרישום המבוזר שמטרתה להעביר ערך מאדם לאדם מבלי להזדקק למתווך. ערכּם של המטבעות הדיגיטליים אינו נקבע לפי ערך סחורה (כגון: זהב) או – בדומה למטבעות המסורתיים המכוּנים פיאט (Fiat) – לפי קביעה של גוף מרכזי ממשלתי (כגון: בנק ישראל), אלא לפי הסכמה בין המשתמשים ברשת.
המטבע הדיגיטלי הראשון והמפורסם ביותר, בבחינת הסנונית הראשונה, הוא הביטקוין (Bitcoin – BTH) אשר נוצר בשנת 2008 והֵחל בשימוש מעשי בשנת 2009.
בעקבות הביטקוין נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים, המכוּנים "אלטים" (Bitcoin Alternative) – ובכללם את'ריום (Ethereum – ETH), ריפל (Ripple – XRP) ולייטקוין (Litecoin – LTH) – שחֵלק גדול מהם יכול להירכש באמצעות ביטקוין בלבד.
במקביל, נתהוותה תעשייה שלמה של הנפקת מטבעות דיגיטליים המכוּנים "Tokens" ("אסימונים") והמַקנים זכויות במיזמים שונים.
תופעה זו מכוּנה, בין היתר, ICO (Initial Coin Offering), ובגדרהּ מקובל להבחין בין שני סוגים של אסימונים: האחד – "Security Token" (או "Investment Token") שהינו אסימון המַקנה זכויות בעלוּת, השתתפות או חברוּת במיזם מסוים או זכויות לתזרים עתידי ממיזם כאמור; והשני – "Utility Token" שהינו אסימון המַקנה זכויות שימוש בשירות ו/או במוצר (מבוסס DLT או לא) המוצעים על-ידי מיזם מסוים.
בהמשך לכך נבקש לעדכנכם בדבר פרסום עמדת סגל רשות ניירות-ערך מיום 21.12.2020 בעקבות פנייתה המקדמית של חברת קירובו בע"מ ("החברה").
החברה פנתה לרשות ניירות-ערך (קישור לפניותיה של החברה) בבקשה למתן החלטה מקדמית לפיה מטבעות החברה הינם Utility Tokens וכי מכירתם לרוכשים פוטנציאליים בישראל ומחוץ לישראל אינה מהווה הצעה או מכירה של ניירות-ערך לפי חוק ניירות ערך.
לחלופין, ביקשה החברה כי הרשות לא תנקוט בפעולות אכיפה עתידיות (No Action) בגין השימוש במטבעות האמורים.
סגל הרשות לא קיבל את עמדתה של החברה וקבע (קישור לעמדת הסגל), כי המטבעות מהווים ניירות-ערך אשר הצעתם ומכירתם בישראל כפופה לפרסום תשקיף לפי חוק ניירות ערך.
הגם שקביעתה של רשות ניירות-ערך נוגעת לתחום דיני ניירות-ערך, היא עולה בקנה אחד עם העמדה שהבענו בספרנו מיסוי שוק ההון* לפיה הגם שהמצב החוקי הקיים אינו מאפשר לראות במטבעות הדיגיטליים כמטבע לכל דבר ועניין ועל-כן מדובר ב"נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולא ב"מטבע" כאמור בסעיף 9(13) לפקודה,** קיים הגיון רב בסיווג מטבעות דיגיטליים מסוג Security Token כניירות-ערך לצורכי מס.