פורסמו החלטותיו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ ובעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ.
עניינן של ההחלטות בבקשות שהוגשו על-ידי מנהל מע"מ אשדוד (בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ) ועל-ידי פקיד-שומה אילת (בעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ) לחיֵיב את המערערות להפקיד ערובות להבטחת הוצאות המשיב ככל שהערעור יידחה וככל שתיפֶָּסקנה הוצאות משפט לטובתו, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות ולחלופין בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי; וכן להורוֹת כי הערעורים יידחו ככל שלא תופקדנה הערובות כאמור.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, קיבל את הבקשות (קישור להחלטה בעניין אמינאר מנפאוור בע"מ) (קישור להחלטה בעניין מכרות היהלומים אילת בע"מ).
נזכיר, כי במבזק מס' 1865 מיום 20.7.2020* דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (רע"א 7687/18), בגדרו קבע השופט גרוסקופף (בהסכמת השופטים נ' הנדל ו-ע' ברון), כי הפרה של הוראה להפקיד ערובה להוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות, לרבות הוראה כאמור שניתנה במסגרת ערעור מס, מַקנה לבית-המשפט את הסמכות להורוֹת על מחיקת ההליך, ככל שיגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הראויה בנסיבות העניין.