פורסמו פסקי-הדין בעניין אהרון ושמול.
עניינם של שני פסקי-הדין בשאלה האם הדירות שרכשו העוררים שימשו בפועל למגורים במשך שנתיים, כנדרש על-פי סעיף 6א לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א–2011 ("הוראת-השעה").*
* להורדת הוראת-השעה, לחצו כאן.
נזכיר, כי במסגרת אותו סעיף 6א נוספה האפשרות למכוֹר בתקופה 1.8.2011–30.6.2013 דירת מגורים שאינה "דירת מגורים מזכה" בפטוֹר ממס שבח בכפוף למספר תנאים מצטברים ובכללם התנאי לפיו על הסכם המכירה לכלוֹל הוראה לפיה על הדירה לשַמש למגורים במשך שנתיים רצופות לפחות ושלרוכש ידוע, כי יחויב בתשלום מס רכישה בשיעור 15% (משווי המכירה של הדירה) אם לא יתקיים תנאי המגורים כאמור.
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול וחברי הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ועו"ד ד' שמואלביץ, דחתה את העררים (קישור לפסק-הדין בעניין שמול) (קישור לפסק-הדין בעניין אהרון).
הוועדה קבעה, כי מכלוֹל הראיות מצביע על כך שבעניין אהרון הדירה לא שימשה למגורים בתקופה הנדרשת ואף לא הותאמה למגורים בפועל; ואילו בעניין שמול השימוש העיקרי בדירה היה לעסק של מספרה.
בהתאם, קבעה הוועדה, כי בדין חויבו העוררים במס רכישה בשיעור 15%.