פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעניין ניאופרם בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשת המערערים, ניאופרם בע"מ ודוד פורר, להורוֹת למשיב, פקיד-שומה פתח-תקווה, לענות על שאלון שעניינו מדיניות רשות המיסים בסוגיה נשוא הערעורים – האם יש לסוַוג פיצויים בְּשל ביטול הסכם כהכנסה הונית, כטענת המערערים, או כהכנסה פירותית, כטענת המשיב. זאת, לאחַר שנודע למערערים מפרסומים בתקשורת כי בהליך אחר, המתייחס לחברת מדינול, נוקטת רשות המיסים בעמדה הפוכה מעמדת המשיב כאן.
המשיב סירב לענות על השאלון שכָּלל רשימה ארוכה המחזיקה עשרות שאלות, ומכאן הבקשה.
בראשית הדברים, נדרש השופט ד"ר סטולר להוראות החוק שעניינן בכילוי ועיון במסמכים במסגרת ערעורי מס וסיכם, כי ניתן לחשוף פרטים הנוגעים לנישומים אחרים, כל עוד הגילוי נברש לצורך הוכחת טענת האפליה וכל עוד אין בכך משום פגיעה בהוראת הסודיות ובאינטרסים של הצדדים השלישיים.
לגופו של עניין, קבע השופט ד"ר סטולר, כי בניגוד לחברת מדינול שלגביה למערערת מידע מהעיתונות בקשר להתייחסות רשות המיסים לעניין הפיצוי שקיבלה, כל השאלות המתייחסות לחברות אחרות הן בבחינת ניסיון לדְלות מידע המהווה "מסע דייג".
בהתאם, קבע השופט ד"ר סטולר, כי לאחַר איזון בין האינטרסים השונים, המערערת תהיה רשאית להציג למשיב 5 שאלות המתייחסות לחברת מדינול ואשר לא יהיה בהן פגיעה בסודותיה המסחרים או במידע אודות הכנסותיה/הוצאותיה.