במבזק מיום 30.1.2011 נדרשנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08).
באותו מקרה, קיבל בית-המשפט, מפי השופט ר' סוקול, את הערעור וקבע, כי הסכומים ששולמו לעובדי בז"ן כפיצוי בעקבות עריכת שינוי מבנה במקום עבודתם מהווים תקבול הוני ולא הכנסת עבודה. זאת, בהיותם תקבול בגין ויתור על הזכות להמשיך לעבוד אצל המעסיק הקודם ובגין ויתור על הזכות למנוֹע את השינוי.
עוד נקבע, כי יום הרכישה של הזכות שנמכרה, כאמור, על-ידי עובדי בז"ן הינה מועד ההחלטה להפריט את בז"ן (26.12.2004), וממילא שיעור המס הרלבנטי הינו 20%.
עוד נקבע, כי יום הרכישה של הזכות שנמכרה, כאמור, על-ידי עובדי בז"ן הינה מועד ההחלטה להפריט את בז"ן (26.12.2004), וממילא שיעור המס הרלבנטי הינו 20%.
הבוקר פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי פקיד-שומה חיפה (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון, מפי המשנָה לנשיא השופטת מ' נאור, השופטת א' חיות והשופט ע' פוגלמן, קיבל את הערעור וקבע, כי מדובר בהכנסת עבודה.
מטבע הדברים, וכפי שנרחיב על כך במבזק נפרד, פסק-הדין אוצֵר בחוּבּו השלכות מרחיקות-לכת ובכלל זאת לעניין המחלוקות הקיימות ביחס לסיוּוגם של תשלומים שונים (בין אם לעובדים ובין אם לנישומים אחרים) ככאלה החייבים במס רווחי הון ולא במס הכנסה.