פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מדרך עוז בע"מ (קישור לפסה"ד).
המערערת נטלה מבנק למשכנתאות הלוואה לשם רכישת מקרקעין.
במסגרת הֶסדר המשכנתא, נעשה ביטוח חיים לבנהּ של בעלת המניות במערערת ("המבוטח") והוא אף היה ערב לתשלום ההלוואה (הבנק נקבע כמוטב בפוליסה). המערערת שילמה את הפרמיה בגין הביטוח.
לאחַר כארבע שנים המבוטח נפטר, וכספי הביטוח הועברו לבנק לכיסוי כל יתרת ההלוואה.
בעקבות זאת, הפחיתה המערערת בספריה את עלות ההשקעה במקרקעין בגובה סכום הביטוח, וזאת לצורך חישוב הפחת לצורכי מס - כמתחייב מהוראות סעיף 21(ב) לפקודת מס הכנסה.
ברם, לטענת המשיב (פקיד-שומה ת"א 4), קבלת סכום הביטוח מהווה הכנסה חייבת במס בידי המערערת לפי סעיפים 2(7) או 2(10) לפקודת מס הכנסה, או רווח הון לפי חלק ה לפקודה.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, דחה את הערעור.
השופט אטדגי קבע, כי במקרה זה בוצעה מכירה של נכס החייבת במס רווחי הון, כאשר "הנכס" הוא הזכות שהייתה למערערת שסכום הביטוח שיועבר לבנק עם פטירתו של המבוטח ישמש לפירעון ההלוואה וסילוקה הגמור, וזכות זו מומשה ו"נמכרה" עם פטירת המבוטח והעברת סכום הביטוח לבנק (כש"התמורה" שהתקבלה כנגד כך היא פירעון ההלוואה וסילוקה); ואילו "רווח ההון" שנוצר הוא ההפרש בין סכום ההלוואה שנפרעה לבין כספי הפרמיה ששולמו על-ידי המערערת.
השופט אטדגי הוסיף וקבע, כי אין תחולה במקרה זה להגדרה הממעטת של "מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני משפחתו..." שבהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, וזאת מהטעם שזכויות ראויות או מוחזקות אינן בגֶדר מיטלטלין. כמו-כן, קבע השופט אטדגי, אין תחולה להוראות הפטוֹר ממס על-פי סעיף 19(9) לפקודה (הפוטרות סכום המתקבל על-פי פוליסה לביטוח חיים), שכּן המבוטח אינו "קרוב" של המערערת.
יצוין, כי השופט אטדגי לא קיבל את טענת המשיב, לפיה המערערת ניכתה את תשלומי הפרמיה בגין הביטוח כהוצאה לצורכי מס, אך בכך לא היה כדי לשנות מקביעתו לפיה יש לסַווג את התקבול שקיבלה המערערת ככזה החייב במס רווחי הון.