פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אגוד ערים אזור גוש דן (ה"פ 9117-10-11).
המבקש הינו תאגיד סטטוטורי המסוּוג כמלכ"ר, שתפקידו לטפל בפסולת במרחב אזור דן ולסלקה; המשיב 1, מנהל מע"מ, גובה בפועל את סכומי המע"מ בגין היטל ההטמנה; המשיבה 2, הקרן לשמירת הניקיון, הינה קרן שהוקמה במיוחד לצורך קליטת כספי היטל ההטמנה; ואילו המשיבות 3 ו-4 (משיבות פורמליות) רשומות כ"עוסק" אצל שלטונות מע"מ ומחזיקות באתרי טיפול באשפה, אליהם מפונית, בין היתר, אשפת המבקש.
המבקש הגיש תובענה למתן פסק-דין הצהרתי, בגדרו ייקָבע כי אינו חייב במע"מ על תשלומי היטל הטמנה, על-פי חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1984, למשיבה 2, באמצעות משיבות 3 ו-4.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' כהן, דחה את התובענה.
נקבע, כי העִסקה בה מדובר הינה קליטת פסולת מהמבקש לצורך הטמנתה באתר לסילוק פסולת, כך שמדובר במתן שירות כאשר העסקה כוללת מפורשת את רכיב ההטמנה, וקליטת הפסולת מתבצעת לצורך ההטמנה. עוד נקבע, כי היטל ההטמנה לא מוטל על הקונה (דהיינו, על מקבל השירות), אלא מדובר בהיטל שמוטל על מפעיל אתר ההטמנה - נותן השירות, וממילא ההיטל הינו חֵלק ממחירה של העִסקה.
השופטת כהן הוסיפה וקבעה, כי אין לקבל את טענת המבקש, לפיה ההיטל הינו בבחינת הוצאה לטובת צד שלישי, שכּן ההיטל אינו "הוצאה" של המבקש, אלא חוב של המשיבים 3 ו-4 אשר רשאים לגלגל את עלויות ההיטל על המבקש, בהיותו לקוח המשתמש באתרים לסילוק פסולת המופעלים על-ידם.
בנוסף, קבעה השופטת כהן, כי אין לראוֹת במבקש בגֶדר "מפעיל אתר לסילוק פסולת" כאמור בחוק שמירת הניקיון, וממילא אין הוא רשאי לשלם ישירות את היטל ההטמנה לידי המשיבה 2.