לוגו אלכס שפירא ושות׳

מימוש הפסדים בשוק ההון

אחת הבעיות שעומדות בפני המשקיעים שצברו הפסדים בשוק ההון היא שהפסדים אלה מותרים בקיזוז לצורכי מס על-בסיס מימוש בלבד.
דהיינו, נדרשת מכירה בפועל ולא ניתן להכיר ב"הפסד על הנייר".

נכון למועד כתיבת מבזק זה, רשויות המס (לא כל שכן המחוקק) טרם אפשרו לבצע "מכירה רעיונית" שתאפשר להפוך את ההפסדים "על הנייר" לכאלה שמוכרים לצורכי מס, וזאת ללא מכירה בפועל.
כתוצאה מכך, ההתלבטות האם לבצע מכירה ורכישה מחדש של ניירות-הערך המפסידים נותרה בעינה.

התייחסנו לסוגיה זו במבזק מיום 12.12.08 (למעבר למבזק לחצו כאן), ועל-כן נזכיר בקצרה, כי מכירה ורכישה מחדש של ניירות-ערך לא רק שבעייתית (ולעיתים בלתי-אפשרית) מבחינה מעשית, אלא שגם אינה מביאה בהכרח ליתרונות מס (הפעולה עלולה להוות עסקה מלאכותית וכן המשקיע עשוי לאבד חלק מההגנה האינפלציונית שניתנת לו בחישוב רווח ההון בעתיד).

למותר לציין, כי הבעייתיות הגלומה בביצוע מכירה ורכישה מחדש של ניירות-ערך, כמו גם העדר האפשרות החוקית לבצע "מכירה רעיונית", הביאו להיווצרותם של תכנוני מס שונים שמטרתם להפוך את ההפסדים "על הנייר" להפסדים ברי-קיזוז, וזאת מבלי להיפרד מניירות-הערך.

כך, למשל, המשקיע עשוי למכור את ניירות-הערך לחברה בשליטתו בתמורה לשווי השוק שלהם, כך שמכירה זו תיצור לו הפסד בר-קיזוז, ואילו עליית הערך בעתיד (ככל שתהיה כזו) תחויב במס אצל החברה (ניתן כמובן להפוך את החברה למשפחתית, כך שאותה עליית ערך תחויב במס בשיעורים החלים על יחיד ומשיכתה כדיבידנד לא תחויב במס נוסף).
דוגמה אחרת היא מצב בו החברה היא זו שצברה הפסדים "על הנייר" ועל-מנת לממשם היא מוכרת את ניירות-הערך לבעל השליטה (אפשרות נוספת היא חלוקתם של ניירות-הערך האמורים כ"דיבידנד בעין" לבעל השליטה, אשר בנסיבות מסוימות אוצרת בחובה יתרונות מס).

קיימים כמובן תכנוני מס אגרסיבים יותר שאף הם מהווים בבחינת העברת ניירות-ערך שצברו הפסדים "בתוך המשפחה". תכנונים אלה אינם מומלצים בלשון המעטה.

כך, למשל, ניתן לתת את ניירות-הערך במתנה לקרוב משפחה שנחשב לתושב-חוץ לצורכי מס.
בניגוד למתנה לקרוב משפחה תושב ישראל שהינה פטורה ממס (וממילא אינה מאפשרת לקזז את ההפסד הגלום בניירות-הערך הניתנים במתנה), מתנה לקרוב תושב-חוץ אינה פטורה ממס.
כלומר, העברת ניירות-ערך נסחרים שצברו הפסד "על הנייר" במתנה לקרוב תושב-חוץ מהווה מכירה לכל דבר ועניין, כך שההפסד הופך לכאורה להפסד בר-קיזוז.
"לכאורה" אמרנו ולא בכדי, שכן מדובר, כאמור, בתכנון מס אגרסיבי שספק אם יצלח, כל שכן אם בכוונת/רצון המעביר לקבל חזרה את ניירות-הערך או את תמורתם.

דוגמה אחרת היא העברת ניירות-ערך שצברו הפסדים "על הניר" מהחשבון של המשקיע לחשבון "קשור", למשל: חשבון של קרוב משפחה או חשבון משותף של המשקיע ושל צד שלישי (די בכך שהצד השלישי יחזיק בשיעור נמוך בחשבון המשותף).
המוסדות הכספיים רואים בהעברה שכזו מכירה (לאור הבדלי הבעלות בחשבון), ובהתאם מכירים בהפסד לכל דבר ועניין (במקרה של רווח, היה מנוכה מס במקור).
ברם, כפי שכבר ראינו, לפי דיני המס, הפסד שלא מומש בפועל אינו מותר בקיזוז.
על-כן, קיזוז ההפסד כאמור בדו"ח השנתי כנגד הכנסות ורווחים אחרים לא רק שמנוגד להוראות החוק, אלא שבנסיבות מסוימות הוא אף עשוי להיחשב, רחמנא ליצלן, לעבירה פלילית.

__________________________________________________________________

מבזק זה פורסם הבוקר במוסף דה מרקר שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.