תזכירי חוק | כפל-מס וקנס בגין פסילת ספרים
תזכיר חוק: העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18% | העלאה מקבילה של שיעור מס הרווח/שכר על מוסדות כספיים
שלשום (22.1.2024) פורסמו טיוטת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד- 2024 (קישור לטיוטת הצו) וטיוטת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("טיוטת הצו הנוסף") (קישור לטיוטת הצו הנוסף).
במסגרת טיוטת הצו, מוצע לתקן את צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005 ולהעלות את שיעור המע"מ מ-17% ל-18%, וזאת הָחל מיום 1.1.2025.
ואילו במסגרת טיוטת הצו הנוסף מוצע לתקן את צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 ולהעלות את שיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי מ-17% ל-18%. גם זאת, הָחל מיום 1.1.2025.*
* יצוין, כי בדברי-ההסבר לטיוטת הצו הנוסף נפלה טעות סופר, שכּן ההתייחסות שם היא להעלאת שיעור המע"מ ולא להעלאת שיעור מס הרווח ומס השכר על מוסדות כספיים.
נזכיר, כי במבזק האחרון (מבזק מס' 2061 מיום 15.1.2024) דיווחנו על פרסום תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (הוראות לעניין מס שכר ומס ריווח על בנקים) (הוראת שעה) התשפ"ד-2024 ("התזכיר") (קישור לתזכיר), בגדרו מוצע להעלות את שיעור מס הרווח המוטל על הבנקים לשיעור של 26%, וזאת לשנים 2024 ו-2025, תוך שלגבי שנת 2024 השיעור הגבוה יחול לגבי החֵלק היחסי מה"רווח" בשנה זו ממועד כניסת החוק המוצע לתוקף.
כפל-מס וקנס בגין פסילת ספרים
ביום 15.1.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אבו סרחאן.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהגיש המערער, שהדיון בהם אוחד, על החלטות המשיב (מנהל מע"מ ירושלים) לחיֵיב את המערער בכפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בעקבות הוצאת חשבוניות שלא כדין וכן בקנס בגין פסילת ספרים לפי סעיף 95 לחוק.*
* נזכיר, כי במהלך קדם המשפט המסכם, טענה ב"כ המערער כי נטל הבאת הראיות בערעור צריך להיות מוטל על כתפיו של מנהל מע"מ, ואילו המערער יישא בנטל השכנוע. מנהל מע"מ חָלק על טענה זו וטען, כי נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטלים על כתפי המערער. עוד טען המנהל, כי טענה זו יכולה וצריכה הייתה לעלות בקדם המשפט, לפני הגשת התצהירים מטעם הצדדים. בסוף הדיון נקבעה ישיבת הוכחות ליום 25.5.2022, בה ייחקרו המצהירים מטעם הצדדים. עוד נקבע, כי תינתן בנפרד החלטה ביחס למחלוקת בדבר נטל הבאת הראיות בערעור.
ביום 28.2.2022, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1967, ניתנה ההחלטה האמורה תוך שבית-המשפט קיבל את עמדת המערער (קישור להחלטה). נקבע, כי אין הצדקה להבחין בין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ, כפי שזו נקבעה בהלכת זאב שרון (ע"א 3886/12) לבין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
בית-המשפט הוסיף וציין, כי חיזוק למסקנתו זו נמצא בפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בוחניק (ע"א 8052/19), שם נקבע לגבי סעיף 50(א) לחוק, כי נטל הבאת הראיות מוטל על מנהל מע"מ להוכיח כי המערער הוא שהוציא את החשבוניות הפיקטיביות, ואילו נטל השכנוע כי נפל פגם בהחלטה נותר על כתפי המערער. כמו-כן, בית-המשפט העליון התייחס באותו עניין להלכת זאב שרון, וניתן להתרשם כי לא הבחין בין הקביעה שם לעניין סעיף 50(א1) לחוק מע"מ לבין סעיף 50(א) לחוק. לבסוף, נדרש בית-המשפט לטענת המשיב לפיה טענות המערער בדבר היפוך נטל הבאת הראיות יכלו לעלות כבר בשלב קדם המשפט, לפני הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים. צוין, כי ב"כ המערער הודתה במהלך הדיון כי לא יִיחסה חשיבות בתחילת הדרך לעניין זה ולכן ביקשה כי בית-המשפט לא יחמיר עם המערער וקבע, כי בנסיבות העניין, לאור דבריה של ב"כ המערער, לאור העובדה כי שלב ההוכחות טרם הֵחל וקבוע למועד מאוחר, וכן לאור פסיקת בית-המשפט העליון בדבר חשיבות היפוך נטל הבאת הראיות בהליך מסוג זה והפגיעה הפוטנציאלית הקשה בזכותו לקניין של המערער, יש לאפשר את העלאת הטענה באופן חריג, על אף השלב המאוחר שבו הועלתה. לאור כל האמור, נקבע, כי המשיב יישא בנטל הבאת הראיות והמערער יישא בנטל השכנוע בהליכי הערעור. דהיינו, בדיון ההוכחות ייחקר תחילה המצהיר מטעמו של המשיב, ולאחר מכן ייחקר המצהיר מטעמו של המערער.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את שני הערעורים תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).