לוגו אלכס שפירא ושות׳

תשלום מס בגין שנת-המס 2019, דיווח חצי-שנתי; תקנות דולריות; בירור טענות בנוגע לניכוי במקור; דו"ח על חלוקת הכנסות עיזבון; עיצום כספי

 

דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון

סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.

החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי-דצמבר 2019 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.


תשלום המס בגין שנת-המס 2019

ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.

על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2019), רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.

לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2020, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2020, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2020, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.


תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2019

במבזק המס מיום 15.10.2007 התייחסנו לתיקון 159 לפקודת מס הכנסה, בגדרוֹ תוקן מסלול המיסוי בשיעור 10% באופן כזה שתשלום המס (בשיעור 10%) על פיו יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה.
נזכיר, כי מסלול המיסוי בשיעור 10% מעוּגן בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
לפי הוראות אלו, המס המוטל על דמי שכירות מהשכרת דירה/דירות המשַמשת/ות למגורים בישראל הינו בשיעור 10% ממחזוֹר ההכנסות. זאת, ללא מגבלה לגבי סכום דמי השכירות אך בתנאי שמדובר בהכנסה שאינה נחשבת להכנסה מעסק.
ברם, משכיר הבוחר במסלול זה אינו זכאי לנַכּוֹת פחת או הפחתה אחרת בְּשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות. כמו-כן, הוא אינו זכאי לקיזוזים (כגון: הפסדים), זיכויים (כגון: נקודות זיכוי) או לפטוֹרים (כגון: הפטוֹר ממס לנכה) מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה.
עוד יצוין, כי בעת מכירת הדירה, עלותה לצורך חישוב השבח עליו מוטל מס שבח (אם וככל שהמוֹכר לא זכאי לפטוֹר ממס כאמור) תהיה בניכוי הסכום המירבי של הפחת או ההפחתה שהיה ניתן לנכּותו לפי כל דין אילולא נבחר מסלול זה לתקופה שבהּ שילם היחיד מס כאמור במסלול זה (כלומר, השבח יוגדל).
כאמור, במסלול זה, על היחיד לשלם לפקיד-השומה את המס החָל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מתום שנת-המס אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס.
לאור האמור, על משכירי דירות שבוחרים במסלול ה-10%, לשלם לא יאוחר מיום 31.1.2020 את המס כאמור, וזאת בגין דמי השכירות שקיבלו מהשכרת דירת/דירות מגורים בישראל בשנת-המס 2019.*

* יצוין מיד, כי תשלום המס במועדים כאמור אינו מהווה, לדעתנו, תנאי לזכאות לשיעור המס של 10%.

נזכיר, כי קיימים שני מסלולי מיסוי נוספים ליחיד המשכיר דירות למגורים בישראל: מסלול הפטוֹר ממס; ומסלול המיסוי הרגיל. 

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.


החלת התקנות הדולריות

נבקש להזכירכם, כי תאגיד הזכאי לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות* ("תאגיד דולרי") חייב להגיש בתוך 30 יום מתחילת שנת-המס (דהיינו, עד ליום 30.1.2020) בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות הדולריות במקום הוראות חוק התיאומים.

* תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו-1986.

בטרם הגשת הבקשה, יש לבחון את השלכות המס השונות הגלומות בהחלת התקנות הדולריות.
זאת, תוך התחשבות, בין היתר, במבנה ההון של התאגיד הדולרי ובמגמת השינוי ביחס בין שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין שיעור השינוי בשער החליפין של הדולר.

יצוין, כי תאגיד דולרי לא יהיה רשאי לחזור בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות לפני תום שלוש שנים מתחילת שנת-המס שבהּ הֵחל בניהול פנקסי חשבונות לפי הוראות תקנות אלו.
בנוסף, תאגיד דולרי שחזר בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות או שחדל להיחשב לתאגיד כאמור, לא יוכל לשוב ולבחור לנהל את פנקסי חשבונותיו לפי התקנות הדולריות לפני שחָלפו שלוש שנים מתום שנת-המס שבהּ חזר/חדל כאמור.


בירור טענות בנוגע לניכוי מס במקור

לאחרונה ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין איגוד המיצגים בישראל (ע"ר).

עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגיש האיגוד כנגד מנהל רשות המסים באשר לאי-חוקיותן של הוראות הביצוע שהרשות מפרסמת מדי שנה בנושא אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים,* בטענה כי הוראות אלו אינן עולות בקנה אחד עם סמכות פקיד-השומה לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ולפי הוראות חוק עסקאות עם גופים ציבוריים.

* ההוראה האחרונה פורסמה, כזכור, ביום 1.1.2020 (קישור להוראה).

לאחַר שנשמעו טענות הצדדים ובעקבות הערות בית-המשפט (השופטים מ' מזוז, ע' ברון ו-ע' גרוסקופף) בעיקר באשר להיעדר מעמד ציבורי לעותרת כמו גם לאי-מיצוי הליכים – הודיע ב"כ העותרת כי היא חוזרת בה מהעתירה תוך שמירת הזכות להעלות את הטענות במסגרת הליך מתאים בעניינו של נישום או נישום ספציפיים; והעתירה אפוא נדחתה, ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

עם זאת, תשומת הלב מופנית להודעת ב"כ המשיב, לפיה רשות המסים בוחנת גיבוש מתווה שיסדיר הליך של בירור טענות של נישום בנוגע לשיעור ניכוי מס במקור.


דין-וחשבון על חלוקת הכנסות מעיזבון בין יורשים

במבזק מס' 1829 מיום 7.1.2020 דיווחנו אודות פרסומה של הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 11/2019 (קישור להוראה), שבה מפורטים הכְּלָלים הנוגעים להחלת סעיפים 120(ג)–(ה) לפקודת מס הכנסה* ולטיפול בפתיחת תיק עיזבון, לאחַר פטירתו של הנישום ובנסיבות בהן יורשי המנוח אינם ידועים לרשות המסים, כולם או מקצתם ו/או לא ידוע לרשות המסים שיעור חֵלקם בעיזבון ו/או שקיימת מחלוקת בין היורשים לגבי נכסי העיזבון.**

* סעיפים אלה קובעים כדלקמן:
"(ג) היו היורשים או אחדים מהם או חלקיהם בהכנסות העזבון, כולם או מקצתם, בלתי ידועים, ישלם הנציג האישי החוקי של הנפטר מתוך העזבון מס בשיעור של 40% על חשבון המס המגיע מהיורשים על ההכנסה של העזבון.
(ד) הוראות סעיפים 174 - 181 יחולו לגבי תשלום על חשבון המס לפי סעיף קטן (ג) בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ה) לאחר חלוקתה של הכנסת העזבון וצירופה להכנסתו של כל יורש, יקוזז המס ששולם כאמור על ידי הנציג האישי החוקי כנגד המס על הכנסתם של היורשים לפי חלקו של כל אחד מהם בהכנסות העזבון.
(ו) לענין סעיף זה, 'הנציג האישי החוקי' – לרבות יורש, מנהל העזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העזבון."
** במצב בו פרטי היורשים וחלקם בירושה ידועים לרשות המסים, על משרד השומה לפעול על-פי הכְּלָלים הנהוגים כיום ולפתוֹח תיקים לכל אחד מהיורשים לגבי חֵלקו בירושה.

במסגרת ההוראה האמורה צוין, בין היתר (ראו סעיף-קטן 3.13 להוראה), כי מייד לאחַר קביעת יורשי המנוח וחלקיהם בירושה, על הנציג האישי החוקי להגיש לפקיד-השומה שבו מתנהל תיק העיזבון את הקביעה כאמור; ובנוסף, עליו לצרף "טופס חלוקת הכנסות מהעיזבון בין היורשים".

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הטופס האמור (טופס 2806) פורסם באתר האינטרנט של רשות המסים (קישור לטופס).


החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי למחצית הראשונה של שנת 2018

רשות המסים פרסמה קובץ נוסף (מחצית ראשונה 2018) של החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר (קישור לקובץ).