פסק-דין נוסף בנושא תושבוּת לעניין ביטוח לאומי

התובעת, ילידת 1983 (נצרת) ובעלת אזרחות ישראלית, נשואה בפעם השנייה לתושב כפר חבלה שבשטחים ולזוג 3 ילדים קטינים.
לתובעת חמישה ילדים מנישואיה הראשונים. הילדים בוגרים מתגוררים עם אביהם בשפרעם והתובעת אינה בקשר עימם.
בעקבות תביעתה להבטחת הכנסה והיות שכאמור התובעת נשואה לתושב השטחים, פתח המוסד לביטוח לאומי בחקירה בנושא תושבותה ובעקבות זאת הודיע לתובעת כי הִפסיקה להיחשב לתושבת ישראל הָחל מיום 1.1.2017. מכאן התביעה.

בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, מפי השופטת י' מזרחי-לוי, קיבל את התביעה (קישור לפסק-הדין).
השופטת מזרחי-לוי בָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה וקבעה, כי לא עלה בידי המוסד לביטוח לאומי להרים את נטל ההוכחה ולשכנע כי התובעת הִפסיקה להיות תושבת ישראל בינואר 2017; וכי לכל היותר ניתן לומר כי כפות המאזניים נותרו מעוינות בבחינת מרכז חייה של התובעת, ומשכך, דין התביעה להתקבל.
עוד קבעה השופטת מזרחי-לוי (ראו פס' 19 לפסק-הדין), כי אין לקבל את ההנחה לפיה בהיות בני הזוג יחידה משפחתית אחת, לא ניתן לראות כל אחד מהם כבעל מרכז חיים נפרד.