זכאותו של נושה מובטח לעשות שימוש בהפסדים לצורכי מס שנוצרו לחייב בפשיטת רגל

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי ס' הנשיא השופט ח' ברנר, בעניין יעקב הוניגמן ומיכה הוניגמן.

עניינה של ההחלטה בבקשת הנאמן לנכסי החייבים יעקב ומיכה הוניגמן (בפשיטת רגל) ("החייבים") להורוֹת, כי זכות הקיזוז של הפסדי ההון וכן הפסדי ההון העצמם שנוצרו לחייבים מחמת מימוש משכנתא על נכס שבבעלותם אינם חלק ממסת הנכסים המשועבדים לטובת הנושה המובטח בעל המשכנתא ("הנושה המובטח").
ברקע הבקשה עומד הליך מימוש משכנתא לטובת הנושה המובטח על נכס מקרקעין של החייבים, כאשר המימוש צפוי להסב לחייבים הפסדי הון ניכרים אותם ניתן לקזז כנגד השבח ממכירת הנכס תוך חיסכון של מס שבח בסך של כ-7 מיליון ש"ח. על-כן, הנושה המובטח מבקש לקבוע, כי מדובר בנכס המשועבד לטובתו. הנאמן, לעומת זאת, טוען, כי הנכס שייך לקופת פשיטת הרגל של החייבים ואינו בא בגדרו של השעבוד לטובת הנושה המובטח.

בית-המשפט קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).

השופט ברנר בָּחן את נוסחו של שטר המשכנתא וקבע, תוך שהוא מתייחס לפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עו"ד רונן מטרי (ע"א 7800/10) ובעניין עו"ד אייל ארנברג (ע"א 9060/11), כי היה על הנושה המובטח לנַסח את שטר המשכנתא באופן כזה שיהיה ברור ונעלה מכל ספק כי גם הזכות להינות מהפסדי הון נכללת בגדרם של הנכסים המשועבדים; ולוּ כך היה נאמר בשטר, היה נסתם הגולל על טענותיו של הנאמן, אלא שהנושה המובטח לא עשה כן ואין לו להלין אלא על עצמו.
השופט הוסיף וקבע, כי אין מקום להבחנה שניסה הנושה המובטח לערוך בין נוסח שטר המשכנתא בענייננו לבין זה שנדוֹן בעניין מטרי או ארנברג; ואין מקום גם לטענה לפיה תכלית העִסקה מתיישבת יותר עם עמדתו של הנושה המובטח, שכּן רק הנושה המובטח יכול לעשות שימוש בקיזוז הפסדי ההון כנגד השבח.
עוד קבע השופט ברנר, כי כאשר מדובר בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכּל פרשנות שמרחיבה את מעגל הנשייה המובטחת פוגעת בהכרח בנושים האחרים.