תושבות לעניין ביטוח לאומי

פורסם פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין נודר לבנידזה ונטליה שנגליה.
עניינו של פסק-הדין בהחלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את בקשתם של התובעים – בני-זוג והורים לשלושה ילדים, שעלו לישראל מגיאורגיה בשנת 2012 – לראות בהם תושבי ישראל, בטענה כי אלה לא השתקעו בישראל ושהו מרבית זמנם בחו"ל (עקב טיפולים רפואיים), תוך שבנם הקטן נשלח להתגורר אצל סבתו בגיאורגיה.

בית-הדין האזורי, מפי השופטת ע' איצקוביץ, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).
השופטת איצקוביץ ניתחה את המסגרת הנורמטיבית לקביעת התושבוּת לעניין קבלת זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי (ראו סעיף 12 לפסק-הדין).
לגופו של עניין, קבעה השופטת, כי אם היה מוכח כי ההיעדרויות מישראל נובעות מסיבות רפואיות סבירות, אזי לא היה נקבע שהתובעים שינו את מרכז חייהם למקום שבו בוצע הטיפול הרפואי. ברם, במקרה של התובעים, לא הוכח כי היו נסיבות רפואיות בחו"ל אשר הצדיקו את היעדרותם מישראל תקופות ארוכות.
לאור זאת, קבעה השופטת, כי התובעים לא היו תושבי ישראל במהלך השנים 2016 ו-2017, תוך שהיא מציינת כי קביעת התושבוּת אינה סופית וניתן להגיש בקשה חדשה (ולמלא "שאלון תושבות") בהשתנות הנסיבות; ובמקרה של התובעים ניתן לעשות זאת בנוגע לשנת 2018, אם בנם הקטן הֵחל את לימודיו בבית-ספר כאן, אם התובעים שוהים רוב ימי השנה בישראל וככל שהתובעת ממשיכה בעבודה באופן סדיר.