לוגו אלכס שפירא ושות׳

חברה ישראלית כסניף של חברה קפריסאית

במבזק מיום 30.11.2015 דיוווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין איזי פורקס (קישור לפסק-הדין).
 
המערעת, איזי פורקס טכנולוגיות (2004) בע"מ, הינה בבעלות מלאה של חברת איזי פורקס קפריסין ("החברה הקפריסאית") העוסקת בתחום הפורקס ובבעלותה תוכנה לסחר מקוּון במט"ח.
לטענת המערערת, עיסוקה במתן שירותי מחקר ופיתוח ושירותי תחזוקה ותמיכה לאתר האינטרנט של החברה הקפריסאית, ובהתאם היא זכאית לשלם מע"מ בשיעור אפס על הכנסותיה מהחברה הקפריסאית. זאת, בהתאם להוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.
המשיב (מנהל מע"מ גוש דן), לעומת זאת, קבע, כי התוכן הכלכלי האמיתי של הקשרים בין החברה הקפריסאית לבין חברה קשורה נוספת בשם איזי פורקס בע"מ ("פורקס") מלמד, כי פורקס הינה סניף של החברה הקפריסאית ועל-כן יש לה פעילות ועסקים בישראל, וממילא אין לראות בה "תושב חוץ" לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ (סעיף 30(ג) לחוק מע"מ מגדיר "תושב חוץ" לפי הגדרתו בסעיף 1 "כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לא עסקים או פעילות בישראל").
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת ד' קרת-מאיר, דחה את הערעור.
השופטת ד' קרת-מאיר בָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה – ובכלל זאת תשובתה של פורקס לבקשת אישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה נגדה – וקבעה, כי פעילותה של פורקס אינה מתמצית בשיווק עבוּר החברה הקפריסאית אלא  נרחבת הרבה יותר, ואף כוללת מעורבוּת בניהול המערך הכספי של חברה זו; וכי היא מהווה למעשה סניף של החברה הקפריסאית בישראל.
בהתאם, קבעה השופטת ד' קרת-מאיר, כי יש לראות בחברה הקפריסאית כמי שיש לה עסקים ופעילות בישראל ואין היא בגֶדר "תושב חוץ".
 
בהמשך לכך נבקש לעדכנכם, כי בית-המשפט העליון (מפי השופטים י' עמית, נ' סולברג וע' ברון) דחה את הערעור שהוגש על פסק-הדין (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון קבע, כי עיקרו של הערעור שבפניו מהווה שינוי חזית מכתבי הטענות וחזית המחלוקת שנתבררה בבית-המשפט המחוזי, ועל-כן אין מקום להתייחס לטענות בדבר "מוסד כספי" ו"שליטה וניהול" שהועלו לראשונה בערעור, על הסתעפויותיהן השונות.
עוד נקבע, כי משהוכח בבית-המשפט המחוזי כי לחברה הקפריסאית פעילות בישראל המתבצעת באמצעות פורקס, היא אינה בבחינת "תושב חוץ" לצורך שיעור מס אפס, לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.
לאור זאת, אימץ בית-המשפט העליון את פסק-הדין קמא, וזאת מכוח סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ודחה את הערעור.