קיזוז הפרשי שער שליליים כנגד ריבית בנקאית
במבזק מיום 10.9.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בראל (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים בקשר לשאלת זכאותו של יחיד לקזז הפסד שמקורו בהפרשי שער שליליים על פיקדון בשקלים הצמוד למטבע-חוץ כנגד הריבית המשולמת בגין הפיקדון האמור.
השופט אלטוביה קבע, כי הגם שהכנסה מהפרשי הצמדה והכנסה מריבית מנויים באותו סעיף בפקודת מס הכנסה (סעיף 2(4) לפקודה) יש להבחין בין שני מקורות ההכנסה האמורים ולראות בכל אחד מאלה מקור הכנסה נפרד.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי פקודת מס הכנסה עוסקת בקיזוז הפסדים מעסק וממשלח-יד (סעיף 28 לפקודה) ובקיזוז הפסד הון (סעיף 92 לפקודה), אך אין בפקודה הוראה העוסקת בקיזוז הפסד שאילו היה רווח היה חייב במס כהכנסה פסיבית בישראל (להבדיל מהכנסה פסיבית מחוץ לישראל – סעיף 29 לפקודה), וממילא לא ניתן לקזז הפסד הנגרם משחיקת שער הדולר בפיקדון הצמוד לשער האמור.
בנוסף, קבע השופט אלטוביה, כי לאותה תוצאה ניתן להגיע אם ייושם העיקרון הקבוע בסעיפים 28 ו-92 לפקודה לפיו אין לקזז הפסד שאילו היה רווח היה פטוּר ממס, שכּן הפרשי השער בפיקדון פטורים ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה.
לאור האמור, קבע השופט אלטוביה כי למבקשת אין עילת תביעה, וממילא אין היא רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
על פסק-הדין הגישה התובעת ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט צ' זילברטל (בהסכמת השופטים י' עמית ומ' מזוז), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט זילברטל דחה את טענת המערערת לפיה יש להתייחס לפיקדון כמיכלול, שכֹן עיון בסעיפי פקודת מס הכנסה, ובהיסטוריה החקיקתית שלה, מעלה כי קיימת הבחנה ברורה בין הכנסה שמקורהּ בריבית לבין הכנסה שמקורהּ בהפרשי הצמדה. זאת, למרות ששני סוגי ההכנסות נמנים יחדיו בגֶדר סעיף 2(4) לפקודה.
השופט זילברטל המשיך ונדרש לשאלה, האם ניתן לבצע קיזוז של ההפסד שנבע מהפרשי ההצמדה כנגד ההכנסה מהריבית: לדבריו, המערערת לא הראתה באופן פוזיטיבי דרך בה ניתן לערוך את הקיזוז כאמור, וממילא אין כל סיבה שבית-המשפט יתור אחַר הקונסטרוקציה המשפטית שבהעזרתה ייערך אותו קיזוז. עם זאת, השופט זילברטל ציטט בהרחבה את האמור בספרו של הח"מ (מיסוי שוק ההון, מהדורה שנייה, נובמבר 2012) ביחס לקיזוז הפסד פיננסי פסיבי השקָעָתי, תוך שהוא משאיר סוגיה זו בצריך עיון.