פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהוגשה על-ידי מ.ו השקעות בע"מ (בג"ץ 6139/12).
עניינה של העתירה בבקשת העותרת שיינתן צו על תנאי המורה למשיבה, רשות המסים בישראל, ליתן לעותרת את המידע המבוקש על-ידה, מידע אשר ענייינו שיטת התגמול הנהוגה בה לעובדי הגבייה. העותרת חפצה לדעת "האם רשות המסים מתגמלת את פקידיה העוסקים בגביה בהתאם להיקף הגביה שהם מבצעים, ואם כן מהי שיטת התגמול".
בית-המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו, כי מדובר במידע, גם אם הוכתר כשאלת מדיניות, וממילא האכסניה המתאימה לכך היא במסגרת הוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח-1988, ובכפוף למגבלות המנויות שם, כאשר אם וככל שהעותרת לא תבוא על סיפוקה, בידיה לעתור נגד ההחלטה לבית-המשפט לעניינים מנהליים.