פורסם פסק-הדין בעניין תופאפ תעשיות בע"מ (קישור לפסק-הדין).
באותו מקרה, קיבלה המערערת, חברה לייצור טוגנים עבוּר הזכיינית הבלעדית של מקדונלדס בישראל, פיצוי מחברת הביטוח בגין שריפה שאירעה במפעלה. לטענת המערערת, הפיצוי כולל שני רכיבים: האחד, פיצוי בגין נזקים שנגרמו למבנים ולציוד, המהווה תקבול הוני שאינו חייב במס; השני, פיצוי בגין השכרת מחסן קירור ותשלום פיצוי למְגדלים, המהווה הכנסה פירותית. עוד נסוב הערעור סביב השְאֵלה, האם הייתה המערערת זכאית להטבות מס (לפי החוק לעידוד השקעות הון) בשנת-המס שלאחַר השנה שבּה אירעה השריפה.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.
לגבי הרכיב הראשון של הפיצוי קבע בית-המשפט, כי זכותה של המערערת לפיצוי היא בְּשל ביטוח הנכסים שנפגעו, ומכאן קמה לה "זכות התביעה". בית-המשפט דחה את טענת המערערת, כי זכות התביעה לשיפוי היא הנכס, וקבע, כי עילת התביעה היא הנזק וחוזה הביטוח, וממילא הפיצוי אינו בגין זכות התביעה. בהתאם, נקבע, כי מדובר בתקבול הוני החייב במס רווחי הון.
לגבי הרכיב השני של הפיצוי קבע בית-המשפט, כי התשלומים נשוא הפיצוי כאמור דוּוחו על-ידי המערערת כהוצאה פירותית, וממילא ובהתאם לעיקרון מילוי הפִּרצה, יש לראוֹת בפיצוי שקיבלה המערערת בגֶדר הכנסה פירותית.
באשר לזכאותה של המערערת להטבות מס, קבע בית-המשפט, כי לאחַר השריפה חדל המפעל לפעול בייצור טוגנים והפך לכל היותר ל"מרכז קירור לוגיסטי". על-כן, ולאור כתב האישור שניתן למערערת ממרכז ההשקעות, לא ניתן לראוֹת במערערת כמי שעמדה בתנאיו באותה שנת-מס.
יצוין, כי במסגרת הדיון בסיוּוגו הראוי של הרכיב הראשון של הפיצוי (לגביו, כאמור, נקבע, כי מדובר בתקבול הוני החייב במס רווחי הון), העלתה המערערת מספר טענות שכולן נדחו על-ידי בית-המשפט.
אחת מטענות אלו הייתה, שאירוע בו הנכס "עולה בעשן" ואינו קיים יותר אינו מהווה בגֶדר "מכירה" (כמשמעותה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה). ברם, בית-המשפט קבע - ולקביעה זו השלכות לסוגיות נוספות - כי הגדרת המונח "מכירה" אינה דורשת הקניית הנכס (הנמכר) לאחֵר, וכל שנדרש הוא קרות אירוע שבעקבותיו יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם.
עוד יצוין, כי בית-המשפט חזר על עיקרון המימוש, תוך שהוא קובע, כי "תמיד יהא צורך באירוע של מימוש (לרבות מימוש רעיוני במקרים מסוימים)".