במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (רפורמת המס משנת 2006) הוגדלו, ככלל, שיעורי המס החָלים על הכנסות של יחידים מריבית שמקורהּ בשוק ההון.
כך, שיעור המס של 10% (שחל על הכנסות ריבית שמקורן בנכסים בלתי-צמודים, כגון: מק"מ) הוגדל ל-15%; ואילו שיעור המס של 15% (שחל על הכנסות ריבית שמקורן בנכסים צמודים, כגון: פיקדון צמוד מדד) הוגדל ל-20%. בנוסף, תוקנו ההוראות שעניינן בהטלת מס בשיעור רגיל על הכנסות ריבית כאמור (כגון: כאשר מדובר ב"בעל מניות מהותי" וכו').
מנגד, שיעורי המס החדשים (15% ו-20%) הוחלו גם על הכנסותיהם של יחידים מריבית שמקורהּ אינו בשוק ההון (כגון: הלוואות פרטיות), אשר היו כפופות, עד לרפורמה, למס בשיעור רגיל.
בשל טעות חקיקתית, שמקורהּ בהגדרת המונח "מדד", נכסים הנקובים במטבע-חוץ או הצמודים למטבע-חוץ הפכו, בעקבות הרפורמה, לנכס שאינו צמוד וכנגזר מכך שיעור המס המוטל על הריבית המשתלמת עליהם ליחידים נותר 15%. הפרשי השער, לעומת זאת, המשתלמים ליחיד בגין אותם נכסים הנקובים/צמודים למטבע-חוץ פטוּרים, ככלל, ממס.
מצב משפטי זה, בו השקעה בנכס נקוב/צמוד מט"ח כפופה למס בשיעור 15% (ולא 20%) בגין הריבית ופטורה ממס בגין הפרשי השער חִייב תיקון חקיקתי מפורש.
ואכן, הבוקר פורסם חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז-2007 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון נקבע, כי להוראות החוק שעניינן בשיעור המס המוטל על הכנסות ריבית בידי יחידים (סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה) תיווסף הגדרה למונח "מדד".
לפי הגדרה זו – שתחליף לעניין זה בלבד את ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לפקודה – יראו את שער המטבע כמדד כאשר מדובר בנכס (פיקדון, אג"ח וכו') שערכו צמוד למטבע-חוץ או שהוא נקוב במטבע-חוץ. כפועל יוצא מכך, אותו נכס ייחשב לצמוד ושיעור המס המוטל על הריבית המשתלמת בגינו ליחיד יהיה 20% (ולא 15%).
תחילתו של התיקון נקבעה באופן רטרואקטיבי ליום 1.1.2006, כאשר התיקון יעמוד בתוקפו עד ליום 31.12.2007.
לדעתנו, ספק אם חקיקה רטרואקטיבית שכזו תעמוד במבחן משפטי.
בהקשר זה יצוין, כי לאחרונה הוגשה תביעה ייצוגית בעניין שיעור המס המוטל על יחידים בגין ריבית שמקורהּ בנכס צמוד מט"ח. יש לקוות אפוא, כי שאלת תקפותה של החקיקה הרטרואקטיבית כאמור תיבחן במסגרת אותה תביעה.