תזכורת – פחת מואץ בגין ציוד לעסקים
נבקש להזכירכם, כי רכישת ציוד לעסקים עד לתום חודש יוני 2021 תאפשר קבלת פחת מואץ בהתאם ובכפוף לתקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א-2020 ("התקנות") (קישור לתקנות).
נזכיר, כי בגדרן של התקנות נקבע, כי נישום שרכש במהלך התקופה 1.9.2020–30.6.2021 ("התקופה הקובעת") ציוד* המשַמש במישרין בפעילותו, והוא זכאי בְּשלוֹ לניכוי בעד פחת, רשאי לבקש בעד אותו ציוד פחת, במקום הפְּחת שהוא זכאי לוֹ לפי כל דין, בשיעור כפול משיעור הפְּחת שלוֹ היה זכאי לפי כל דין ("פחת מואץ") ובלבד שסך כל הפחת שיינתן לציוד, לפי הוראות כל דין, לא יעלה על מחירו המקורי.
* "ציוד" מוגדר בתקנות כלרבות מכונות ורכב עבודה כהגדרתו בפקודת התעבורה ולמעט נכס בלתי-מוחשי,** ובלבד שהתקיימו בו שלושת אלה: (1) יום רכישתו הוא בתקופה הקובעת (כמשמעותה לעיל); (2) הוא הֵחל לשמש בישראל בייצור הכנסה בתוך שלושה חודשים מיום רכישתו או עד 30.6.2021, לפי המאוחר מביניהם; ולגבי ציוד מסוג שאינו ניתן להפעלה בתוך שלושה חודשים מיום רכישתו, או ציוד ששימש במפעל תעשייתי,*** עד תשעה חודשים מיום רכישתו, והכול לפי המאוחר מביניהם; (3) הוא מופעל בישראל, לרבות האזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה.
** סייג זה מעורר שאלות רבות, כגון: בכל המתייחס לשיפורים במושכר, הוצאות מחקר ופיתוח וכו'. לדעתנו, יש ליתן לסייג האמור פרשנות מצמצמת לצד פרשנות מרחיבה למונח "ציוד".
*** כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
זאת, בתנאי שהציוד שימש בייצור הכנסה בידי הנישום בפעילותו בישראל (לרבות, כאמור, האזור) בכל התקופה שתחילתה במועד שבו הֵחל השימוש בציוד וסיומה בתום שנת-המס שבְּשלהּ נתבע הפחת המואץ, לפחות, והנישום הציג אישור מאת מיַיצג (כמשמעותו בסעיף 236 לפקודה) על התקיימות התנאים המזכים בפחת מואץ כאמור בתקנות.
עוד נזכיר, כי אם הנישום בחר בפחת מואץ, אזי בחירתו תחול על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת (כהגדרתה לעיל) שבעדו רשאי הוא לתבוע כאמור; וכי אם נמכר ציוד לקרוב* לאחַר שנתבע בעדו פחת מואץ, בתוך ארבע שנים מיום רכישתו יראו את המחיר המקורי של הציוד בידי הרוכש הקרוב כאפס.
* המונח "קרוב" מוגדר בתקנות כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.
בנוסף, נקבע בתקנות, כי הוראותיהן לא תחולנה על רכישה מקרוב (כהגדרתו לעיל), רכישה בלא תמורה, רכישה לפי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה ורכישה שחלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה ועל נישום שקיבל זכות נפט כהגדרתו בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, זיכיון או זיכיון-משנה מהמדינה, לגבי ציוד המשַמש לצורך הפעילות שבעדה קיבל את זכות הנפט, הזיכיון או זיכיון-המשנה כאמור.
פיצויים בגין נזק עקיף במבצע שומר החומות
פורסמה טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 ("טיוטת התקנות") (קישור לטיוטת תקנות).
בגדרהּ של טיוטת התקנות מוצע לתקן את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, על-מנת לקבוע מנגנוני פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "שומר החומות", בתקופה שמיום 10.5.2021 עד יום 21.5.2021.
מוצע לקבוע, כי הפיצוי יינתן במתווים חלופיים המוּכּרים ממבצעי לחימה קודמים: (א) "מסלול מחזורים" – המפצה עסקים הממוקמים באזור שעד 40 קילומטרים מגבול רצועת עזה בגין אובדן הרווחים המחושב בהתאם לירידה במחזור עסקאותיהם; (ב) "מסלול שכר עבודה" – המפצה עסקים בגין אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים המתגוררים באזור שעד 40 קילומטרים מגבול רצועת עזה.
הפיצוי יינתן אך ורק על נזק אשר נגרם כתוצאה מאירועי לחימה וכי תנאי הכרחי לפיצוי הוא תשלום שכר עבודה לעובד בימי הלחימה.
יצוין, כי ביום 25.5.2021 התקיים בוועדת-הכספים דיון בטיוטת התקנות ובו השתתף, בין היתר, רו"ח אריק קטורזה יו"ר סניף באר-שבע והדרום בלשכת רואי-החשבון; אשר הציע לבצע מספר תיקונים בטיוטת התקנות ובכלל זאת הרחבת מעגל הפיצוי מ-40 ק"מ ל-80 ק"מ, שיפוי מעסיקים לפי התמחיר של עלות ההעסקה בפועל בתוספת אובדן רווח של המעסיק ועוד.
פסיקה בביטוח לאומי
פורסמו שני פסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה והחלטה של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין זקיפת שווי רכב על-פי תוכנת Save Tax
במבזק מס' 1863 מיום 12.7.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין קבוצת רמת בטיחות בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגישה התובעת, בגדרהּ התבקש בית-הדין לבטל את החיוב שהשית עליה המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") בקביעה מיום 1.11.2015, מכוח סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי, עֵקב ביקורת ניכויים לשנים 2009–2012 שנערכה על-ידי המל"ל, בעקבותיה נדרשה התובעת לשלם דמי ביטוח עבוּר רכיב "שווי רכב" בגין שימוש ברכב של קציני בטיחת לתעבורה, עובדי התובעת, כקבוע בתקנות ולא על-פי תוכנת ה-Save Tax כפי שעשתה התובעת.
לטענת התובעת, שומות מס ההכנסה והניכויים לשנים נשוא הקביעה התיישנו בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והפכו לסופיות, ולפיכך המל"ל מנוּע מלחַייבהּ בדמי ביטוח בגין שכר נוסף. לשיטתה, חיובה בדמי ביטוח על שכר החורג מהשכר בשומות הניכויים במס הכנסה יוצר עיוות מובנה וסתירה בין דיווחי השכר בשתי הרשויות, וזאת בניגוד להלכת גדות תעשיות פטרוכימיות בע"מ (תב"ע (ארצי) נה/0-14).
לגישת התובעת, קביעה לתשלום דמי ביטוח נוספים חייבת להישען על קביעה מוקדמת של פקיד-השומה ביחס לאותה הכנסה, שכּן הסמכוּת לקבוע מהי "הכנסה" לפי סעיף 2(2) לפקודה נתונה לפקיד-השומה בלבד ואין למל"ל סמכות לקבוע קביעות עצמאיות משלו במנותק משומות המס.
עוד טענה התובעת, כי הפעלת סמכותו של הנתבע לפי סעיף 358 לחוק נעשתה בשיהוי בלתי-סביר.
בנוסף, טענה התובעת, כי בזמן אמת חלה עמימות לעניין שאלת זקיפת השוֹוי לעובדים וכי פעלה בהתאם לחוות-דעת משפטית שניתנה לה בעניין זה, וכי לגופו של עניין אין מקום לחיֵיב אותה בתשלום בדמי ביטוח בגין "שווי רכב", שכּן אין מדובר ב"רכבי נוחות" ומדובר במקרה בו צורכי המעסיק גוברים על טובת הנאה שולית ככל שצמחה לעובד.
לחלופין, טענה התובעת, כי על המל"ל לחשב מחדש את סכום החיוב בדמי הביטוח תוך ביטול גילום חלק העובד בדמי הביטוח.
בית-הדין, מפי השופטת א' דגן-טוכמכר (אב"ד), א' באומל (נציג עובדים) ו-י' פינקלשטיין (נציג מעסיקים), דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).
על פסק-הדין הגישה התובעת ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה וביום 13.5.2021 ניתן פסק-הדין בערעור.
בית-הדין הארצי – מפי השופטת ל' גליקסמן, השופטת ח' אופק גנדלר, השופט מ' שפיצר, מר א' ירון (נציג ציבור (עובדים) וגב' א' ליליאן סון (נציגת ציבור (מעסיקים)) – דחה את הערעור בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991* (קישור לפסק-הדין).
* סעיף 108 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובע כדלקמן:
"(א) פסק דינו של בית הדין שלערעור יכיל את אלה:
(1) השאלות הטעונות הכרעה;
(2) ההכרעה;
(3) נימוקי ההכרעה;
(4) הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), אם החליט בית הדין שלערעור לדחות ערעור, רשאי הוא לכלול בפסק דינו את קביעתו בדבר דחיית הערעור בלבד אם מתקיימים לדעתו, לגבי ההחלטה שעליה מערערים, כל אלה:
(1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
(2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
(3) אין לגלות טעות שבחוק.
בית-הדין הארצי הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה פקיד הגבייה של המל"ל אינו מוסמך לקבוע את הכנסת העבודה שממנה יש לנַכּוֹת דמי ביטוח וכי המל"ל מוסמך להוציא דרישה לתשלום דמי ביטוח ואינו מחויב לסמוך על הדו"ח שהגיש המעסיק או המבוטח.
עוד נקבע, כי יש להבחין בין שומה המוצאת על-ידי פקיד-השומה לחברה לבין קביעת גובה ההכנסה של עובדי החברה לצורך קביעת החיוב בדמי ביטוח. שכּן, הגם שיש ממשקים מסוימים ביניהן, הרי שאֵלה מהווים פעולה מינהלית שונה.
במקרה הנדון המל"ל קבע בהליך של ביקורת ניכויים את הכנסתם של עובדי המערערת לצורך גביית דמי ביטוח, ואילו השומה שעל סופיותה מבקשת המערערת להסתמך היא שומה של החברה, ולא של העובדים; ועל-כן, אין מדובר בקביעת הכנסה בניגוד לשומה, הגם שלתוצאות קביעת ההכנסה של עובדים יכולה להיות השלכה על שומת החברה.
לבסוף, קבע בית-הדין הארצי, כי הגם שמקובל עליו שאם יש קביעה פוזיטיבית של רשויות המס בנוגע לשומה אזי בהיעדר טעם לסטות, מדיניות ראויה היא כי כמקובל בין רשויות המוסד יכבד את קביעתן של רשויות המס; אך גם לכלל זה עשויים להימצא חריגים.
מֵעבר לכך, הוסיף וציין בית-הדין, בענייננו מדובר בשומה עצמית שהפכה לשומה סופית בְְּשל חלוֹף הזמן.
קנס בעקבות ביקורת ניכויים ביטוח לאומי
במבזק מס' 1857 מיום 9.6.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין בנק לאומי לישראל בע"מ.
בעקבות ביקורת ניכויים של מס הכנסה לשנות-המס 2011–2013 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים והבנק שילם מס בסך של כ-45 מיליון ש"ח וכן קנס על פיגור בתשלום בסך של למעלה מ-8.5 מיליון ש"ח.
אגף ביקורת ניכויים של המל"ל ערך, אף הוא, ביקורת ביקורת ניכויים לבנק לשנים האמורות ואימץ את הקביעה של מס הכנסה במסגרת הסכם הפשרה.
בעקבות זאת, נשלחה לבנק הודעת קביעת דמי ביטוח וכן הושתו על הבנק קנסות בגובה של כ-8 מיליון ש"ח.
על הודעה זו הגיש הבנק השגה ובעקבות זאת נשלחה לו קביעה מתוקנת.
הבנק הגיש בקשה לוועדה העליונה של המל"ל לבטל את הקנסות שהושתו עליו ואת הפרשי ההצמדה בגינם, אך בקשה זו נדחתה בנימוק כי רוב סעיפי החיוב חזרו על עצמם מביקורות קודמות. מכאן הערעור.
בית-הדין, מפי סגנית הנשיאה השופטת א' גילצר-כץ ונציג ציבור (מעסיקים) מר ג' אלוני, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המל"ל הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-הדין הארצי וביום 6.5.2021 ניתן פסק-הדין (קישור לפסק-הדין).
במהלך הדיון בערעור הציע בית-הדין הארצי לצדדים הֶסדר מוסכם לפיו "עניינו של המשיב יוחזר לגורם המוסמך במוסד, על מנת שיקבל החלטה חדשה בעניין הקנסות, לאחר שהמשיב יגיש טיעון בעניין תוך 60 יום. תינתן החלטה חדשה בהתחשב במכלול הנסיבות ולאור הפסיקה בעניין עב''ל (ארצי) 53714-02-19 [*] המוסד לביטוח לאומי – מגן דוד אדום ואח'. הסכמה זו באה חלף פסק דינו של בית הדין האזורי, מבלי שבית דין זה מביע עמדה לכאן או לכאן בעניין הקביעות בפסק הדין שלא בוטלו בפסק דין מד''א. כל צד שומר על טענותיו. עניין ההוצאות יושאר לשיקול דעת בית הדין."
* למַעבר למבזק בעניין פסק-דין מגן דוד אדום, לחצו כאן.
הצדדים קיבלו את הצעת בית-הדין וההסדר קיבל אפוא תוקף של פסק-דין, תוך שבית-הדין הארצי הפחית את ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו לחובת המערער בבית-הדין האזורי מ-16,000 ש"ח ל-8,000 ש"ח.
עיכוב הליכי גבייה
ביום 3.5.2021 ניתנה החלטת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין אזר אלקטרוניקס בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשת התובעת לעכב את הליכי הגבייה כנגדה בְּשל חוב שנקבע במסגרת ביקורת ניכויים ושלגביו הוגשה השגה ונדחתה.
בית-הדין האזורי, מפי השופטת ח' טרכטינגוט ונציגי הציבור מ' כהנא ו-מ' מנוביץ, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
נקבע, כי התובעת לא הציגה כל נימוק המטה את מאזן הנוחות לטובתה ולמעשה כל טענתה היא שעצם הגשת הערעור על ההחלטה בהשגה יש בה כדי לעכב את הליכי הגבייה. יתרה מזאת, החברה נסגרה וגם בכך יש כדי להסיט את מאזן הנוחות לטובת הנתבע (המל"ל), שהרי אין בהליכי הגבייה כדי לפגוע בפעילותה.
עוד נקבע, כי התובעת לא התייחסה בבקשתה לסיכויי התביעה וזו הוגשה בשיהוי ניכר של כשנה לאחַר שהתקבלה ההחלטה בהשגה.
גידול הון בלתי-מוסבר
ביום 23.5.2021 פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אבו גודה.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) בצו לשנות-המס 2013–2015, שבגדרו הוסיף המשיב להכנסתו החייבת של המערער הכנסה בגין גידול הון בלתי-מוסבר וכן הכנסות שהמערער לא דיווח עליהן ואשר לגביהן חתם המערער על הסכם עם מנהל מע"מ.
בנוסף, הטיל המשיב על המערער קנס גירעון בשיעור 15% בהתאם לסעיף 191(ב) לפקודת מס הכנסה.
המשיב דחה את טענת המערער כי קיימת לו "יתרת זכאים" לקרובי משפחתו בגין שכר עבודה שטרם שילם להם וכן את טענתו הנוספת לפיה אין מקום לייחֵס את הגידול הבלתי-מוסבר בהון לשנים הפתוחות בלבד.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
חיסיון מכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין
כידוע, עובדי רשות המסים כפופים לחובת סודיות סטטוטורית מכוח סעיפים 231 ו-232 לפקודת מס הכנסה ומכוח סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר הפרתה מהווה עבירה פלילית.
הוראות סעיף 105 האמור נדונו לאחרונה על-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין עיזבון המנוחה נסרה טוקאן ז"ל.
באותו מקרה, קיבל בית-המשפט באופן חלקי את בקשתו של מנהל מיסוי מקרקעין והורה על צמצום הצו שניתן על-ידיו למסירת מסמכים באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות סעיף 105 לחוק.
למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.