מסלול ירוק חדש
בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.
בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.
עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.
עד היום פורסמו 22 טפסים למסלולים ירוקים בנושאים הבאים:
- טופס 903: מיזוג קרנות נאמנות חייבות (קישור לטופס);
- טופס 904: מיזוג קרנות נאמנות פטורות (קישור לטופס);
- טופס 905: קביעת מחיר מקורי ויום רכישה בעת קבלת נכס חו"ל – Step-up (קישור לטופס);
- טופס 906: הקצאת יחידות למניה – RSU (קישור לטופס);
- טופס 907: חישוב שיעור ניכיון משוקלל (קישור לטופס);
- טופס 911: תמחור מחדש של אופציות לעובדים (קישור לטופס);
- טופס 912: מימוש נטו של אופציות לעובדים (Net Exercise) (קישור לטופס);
- טופס 913: עמידה בתנאים לקבלת מעמד כ"תושב ישראל לראשונה" (עולה חדש) ו"תושב חוזר ותיק" (קישור לטופס);
- טופס 914: בקשה לפי סעיף 104ח(ב)(1)(ה) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל כי החלפת מניות של חברה פרטית עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 104ח לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 915: בקשה לאישור ניכוי מס במקור לבעלי זכויות בחברה הנעברת ובקשה לרצף מס בהחלפת אופציות (קישור לטופס);
- טופס 916: החלפת מסלול אופציות 3(ט) למסלול 102 הוני באמצעות נאמן (קישור לטופס);
- טופס 917: החלפת מסלול אופציות ללא נאמן למסלול עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 922: מנגנוני התאמה בשינוים בהון, בחלוקת מניות הטבה ודיווידנדים (קישור לטופס);
- טופס 923: מימוש נטו (Net Exercise) של אופציות לעובדים בחברה פרטית (קישור לטופס);
- טופס 924: הצעת רכש חליפין רכישה עצמית של אגרות-חוב הנסחרות בבורסה (קישור לטופס);
- טופס 926: תכנית ESSP עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 927: תכנית ESSP ללא נאמן (קישור לטופס);
- טופס 928: החלפת אופציות/מניות שהוקצו במסגרת עסקת מכירת מניות החברה (קישור לטופס);
- טופס 980: מיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם (קישור לטופס);
- טופס 981: מיזוג חברות אחיות (קישור לטופס);
- טופס 980א: מיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם שלא בתום שנת-מס (קישור לטופס);
- טופס 981א: מיזוג חברות אחיות שלא בתום שנת-מס (קישור לטופס).
בנוסף, וכפי שכבר דיווחנו במבזק מיום 29.9.2017, הושק מסלול ירוק המאפשר ביצוע העברות של תשלומים לחו"ל, לצורך ביצוע השקעות בחו"ל או מתן הלוואות בחו"ל, באמצעות טופס הצהרה אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוּון במערכת הבנקאית), דהיינו ללא צורך באישור פטוֹר ניכוי מס במקור.*
* להורדת הודעת רשות המסים וטופס ההצהרה המקורי שצוּרף לה (טופס 2513/2), לחצו כאן.
המסלול הירוק הנ"ל יועד במקור לתשלומים המועברים לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, עבוּר אחד מאלה: השקעה במניות חבר-בני-אדם, השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים אחרים בחו"ל (נכסים מוחשיים בלבד), מתן הלוואות לתושב-חוץ ומתן הלוואת בעלים לחבר-בני-אדם.*
* נזכיר, כי ביום 1.2.2018 פורסם מכתבו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, הכולל את הנחיות רשות המסים לאיגוד הבנקים בנושא ניכוי מס במקור בגין העברות לחו"ל (קישור למכתב).
עם זאת, ביום 17.4.2018 פורסמה הודעת רשות המסים בדבר הרחבת המסלול הירוק והוספת סוגי תשלומים חדשים למסלול האמור: השקעה בזכויות בשותפוּת, רכישת אופציות, תוספת מימוש המשולמת במימוש אופציות והחזר קרן הלוואה על-ידי חברה באישור רו"ח.*
* להורדת נוסחו המעודכן של הטופס (טופס 2513/2), לחצו כאן.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום מסלול ירוק חדש, חשוב ביותר, שעניינו בבקשה מראש להעברת מלוא הזכויות בחברה תושבת ישראל לחברה שאינה תושבת ישראל ולמדינת ישראל קיימת אמנה למניעת כפל-מס עִמה, וזאת תמורת הקצאת מניות כאמור בסעיף 104ב(א) לפקודת מס הכנסה (קישור לטופס).
פסק-הדין בעניין חברת ק.ס.ם
פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת ק.ס.ם – קרית ספר מרכזים בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים שהדיון בהם אוחד באשר עלתה בהם אותה שאלה, והיא האם יש להכיר בביטול העִסקה שנכרתה בשנת 2003 בין העוררת 1 (חברת ק.ס.ם – קרית ספר מרכזים בע"מ) לבין העוררת 2 (עיריית מודיעין עילית) ככזה הנכלל בהוראות סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין וכנגזר מכך מחיֵיב את השבת מס המכירה ששולם על-ידי העוררת 1,* או שמא יש לראות בהסכם הביטול משנת 2011 בגֶדר מכר חוזר הגורר חבות (נוספת) במס שבח (של העוררת 2) ובמס רכישה (של העוררת 1), כטענת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים).
* להבנתנו, העוררת 1 לא שילמה מס שבח בעסקה זו והעוררת 2 לא שילמה מס רכישה, וממילא לא נדרשה השבה של מסים אלה.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ל' מרגלית ורו"ח ש' בלאיש), דחתה את הערר להשבת מס המכירה לעוררת 1 וקיבלה באופן חלקי את הערר לביטול החבות במס שבח ובמס רכישה בגין ההסכם משנת 2011 (קישור לפסק-הדין).
השופט א' דורות קבע, כי עיון בכלל המסמכים בתיק, בתצהירי הצדדים ובעדותיהם בפני הוועדה מביא למסקנה, כי יש לסַווג את העִסקה בגין הצדדים משנת 2011 כמכר חוזר ולא כביטול עסקה. זאת, מהטעם שעִסקה זו הכתה שורשים בקרקע המציאוּת ולא ניתן לטעון לביטולה מתוקף סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין.
בהתאם, נקבע, כי העוררת 1 אינה זכאית להחזר מס המכירה ששילמה בגין המכירה משנת 2003.
השופט א' דורות הוסיף ונדרש לשאלת חבותן של העוררות במס שבח (העוררת 2) ובמס רכישה (העוררת 1) וקבע, כי הגם שאין לקבל את טענות העוררות בדבר התיישנות ההשגה שהגישו על השומות שהוצאו להן, הרי שבהתאם לסמכות הוועדה על-פי סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין,* לא ניתן לאשר את השומות כפי שהן.
* לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון.
כך, בכל הנוגע לשומת מס השבח שהוּצאה לעוררת 2, קבע השופט דורות, כי אין להתעלם מהוראת סעיף 72 לחוק הפוֹטר ממס מכירת זכות במקרקעין על-ידי רשות מקומית.
ואילו בכל הנוגע לשומת מס הרכישה שהוּצאה לעוררת 1, קבע השופט, כי זו התבססה על שווי מכירה בסך של 15 מיליון ש"ח מבלי שהתקיים דיון בנושא, ועל-כן יש להחזיר את הדיון לשלב ההשגה לצורך ליבון שווי המכירה בנוגע לחישוב מס הרכישה, ובעקבות כך יוציא המשיב החלטה בהשגה בעניין זה בלבד.
ההחלטה בעניין ברזילי
פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אבישי ברזילי.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהוגשה על-ידי המערער לעיכוב ביצוע של פסק-דין שניתן בערעור קודם שהגיש המערער, וזאת עקב הגשת ערעור נוסף; וכן בבקשה שהגיש המשיב (פקיד-שומה חיפה) לסילוק הערעור הנוסף על הסף.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את בקשת המערער ודחה את בקשת המשיב, תוך מתיחת ביקורת נוקבת על התנהלותו של האחרון (קישור להחלטה).*
* לתיאור השתלשלות האירועים הנוגעת לערעור ולערעור הנוסף ראו פס' 1–17 להחלטה.
תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותה של השופטת וינשטיין* לשאלת זכאותו של המערער להגיש את הערעור הנוסף, וזאת, בין היתר לאור טענתו של המשיב, כי המערער לא הגיש בעצמו בקשה לתיקון דוחותיו-שלו ועל-כן לא קיימה לו עילה לערעור.
* בפס' 27–38 להחלטה.
פסק-הדין בעניין טאהא
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חיקמט טאהא.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטה בהשגה שהגיש המערער, בעל עסק לעבודות ריצוף, טיח ושיפוצים, בהתייחס לשומת מס תשומות שהוציא לו המשיב, מנהל מע"מ פתח תקווה, לתקופה שבין יוני 2012 לדצמבר 2014 בסך של כ-830 אלפי ש"ח (קרן) בהתאם לסמכותו לפי סעיף 77 לחוק מע"מ וכן בהתייחס לקנס שהטיל עליו המשיב בגין אי-ניהול ספרים כדין, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.
לטענת המשיב, חקירה וביקורת שנערכה למערער הצביעה על כך שזה דרש בניכוי מס תשומות בגין 24 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס פיקטיביות.
המערער, לעומת זאת, טוען, כי מאחורי כל החשבוניות שקיבל עומדות עסקאות אמת וכי נתן אמון מלא על-ידי מי שהוציא את אותן חשבוניות (על-שם חברות שונות), כך שלא ידע שמדובר בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין, ולפיכך גם אין הצדקה להטיל עליו קנס.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט ד"ר בורנשטין קבע, כי בחינת מכלוֹל הראיות שהוצגו בפניו מביאה למסקנה, כי לא עלה בידי המערער לסתור את טענת המשיב כי החשבוניות הנדונות הן פיקטיביות, שכּן מהראיות עולה בבירור כי לאף לא אחת מהחברות שעל שמן הוצאו החשבוניות קיים קשר לעבודות המצוינות באותן החשבוניות, הן לא קיבלו את התשלומים המצוינים בהן והגורמים מטעמן כלל לא הכירו את המערער או את מי שהוציא את החשבוניות על שמן. בהתאם, קבע השופט, כי המערער לא עמד בתנאי המבחן האובייקטיבי הנדרש לצורך הכרה בניכוי מס התשומות.
עוד קבע השופט, כי לא רק שהמערער לא נקט בכל האמצעים הסבירים על-מנת להבטיח את תקינוּת החשבוניות, אלא אף שהיה ער לכך שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, ולמצער עָצם עיניו מפני אפשרות זו, וממילא המערער אף אינו עומד בתנאי החריג הנדרש לצורך ניכוי חשבוניות פיקטיביות על-פי המבחן הסובייקטיבי.