אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

התחדשנו

אנו שמחים לעדכנכם בדבר הלוגו החדש של משרדנו כמו גם בדבר עיצובם החדש והמונגש של אתר האינטרנט CapiTax.co.il ושל הניוזלטרים הנשלחים אליכם באופן שוטף.
העיצוב הופקד בידיו הנאמנות של צוק אסראף (צוקה), מעצב גרפי ומפתח פרונט, ותודתנו שלוחה לו מכאן.

במקביל לעיצוב החדש, עדכנו את מערכת הניהול והאחסון של האתר (אנא עדכנו את מנהלת האתר בכל מקרה של בעיה).
נבקש להודות לרביב כהן על עדכון מערכת הניהול של האתר ולליאור אלקבץ מחברת אינטרסיטי על אחסון האתר ומערכת הניהול.

החלטות מיסוי חדשות

מחלקת מיסוי מקרקעין בחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות:

החלטת מיסוי 1239/18 (קישור להחלטה) לפיה הזכאות לפטוֹר ממס שבח מכוח הוראות סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין תיבחן נכון למועד חתימת ההסכם עם היזם ולא ביום המכירה הנדחה (לפי סעיף 49כ לחוק).
החלטת מיסוי 9093/18 (קישור להחלטה) לפיה תשלום על-ידי יזם בפרוייקט של התחדשות עירונית לקרן תחזוקה הונית בפרוייקט עבוּר דיירים ממשיכים ייחשב לתמורה בגין "כיסוי הוצאות כרוכות" כמשמעותן בסעיף 49כב(א) לחוק מיסוי מקרקעין, וזאת בכפוף לתנאים והסייגים המנויים בהחלטה האמורה.

ארגונים מקצועיים

בעקבות תיקון 119 לפקודת מס הכנסה משנת 1998 – בגדרו נוסף סעיף 9(2א) לפקודה שעניינו מתן פטוֹר ממס לארגונים מקצועיים* – פורסם חוזר מס הכנסה 12/2002 (קישור לחוזר) המפַרט ומַבהיר את הֶסדרי המיסוי של ארגון מקצועי כאמור.

* לעניין זה, ראו, בין היתר, את מבזקנו מיום 22.1.2015 בעניין פסק-הדין בערעור של חברת פורום מנהלי כספים ראשיים (סי.אף.או) בע"מ על אי-סיוּוגה כארגון מקצועי (קישור למבזק).

היות שתנאי לקבלת הכרה כארגון מקצועי הוא קבלת אישור מנהל רשות המיסים ("האישור"), פרסמה רשות המיסים את תוספת מספר 1 לחוזר האמור (קישור לתוספת), בגדרהּ מפורטת הפרוצדורה לקבלת האישור ומדיניות הרשות בעניין זה, לרבות ביחס לעבר.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר הודעתו של רו"ח (משפטן) ארז אורעד, מנהל היחידה למוסדות ציבור ולמלכ"רים בחטיבה המקצועית שברשות המיסים (קישור להודעה), לפיה גוף שהגיש בקשה להיחשב כארגון מקצועי וטרם קיבל אישור עד למועד הגשת הדו"ח השנתי, יהיה רשאי להצהיר על עצמו כארגון מקצועי בדוחותיו ועל-גבי טופס 1215, בצירוף עותק ממכתב הבקשה, הגם שאין לראות בכך כהסכמה לאישורו כארגון מקצועי.

פסק-הדין בעניין יואל רונן

במבזק מיום 4.7.2016* דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) בעניין יואל רונן, בגדרו דחה בית-המשפט את בקשת המבקש לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגד רשות המיסים בטענה כי התשלומים שמעבירים הנוסעים בכביש 6 לחברת דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ ("דרך ארץ") הם תשלומי חובה שאינם חייבים במע"מ ולפיכך עליה להשיב להם את המע"מ שגבתה בגין אותם תשלומים.

* למַעבר למבזק, לחצו כאן.

על פסק-הדין הגיש רונן ערעור לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט העליון, מפי הנשיאה א' חיות (בהסכמת השופטים נ' סולברג וד' מינץ), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין כץ גבע איצקוביץ

פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין כץ גבע איצקוביץ קי גי אי בע"מ.

ביום 9.10.2013 חתמה העוררת על הסכם לרכישת זכויות חכירה במקרקעין במתחם גבעון (המצוי בין הרחובות החשמונאים, הארבעה, קרליבך וארניה בתל-אביב), וזאת בתמורה ל-9 מיליון ש"ח.

זכויות החכירה היו לתקופה המסתיימת ביום 31.8.2025, דהיינו ל-12 שנים בלבד, וללא אופציה להארכה. עם זאת, באותו מועד היה ידוע לצדדים להסכם, כי הזכויות הגלומות במקרקעין כוללות גם אפשרות להארכת תקופת החכירה בשתי תקופות נוספות בנות 25 שנים כל אחת. זאת, לאור ההודעה הפומבית שפרסמה עיריית תל-אביב ("המדריך לחוכר") בדבר מבצע לשיפוץ חזיתות מבנים קיימים במתחם גבעון בגדרו הוצע לחוכרים שיצטרפו למבצע אופציה להארכת תקופת החכירה לשתי תקופות הארכה בנות 25 שנים כל אחת, לפי שווי מָרכיב הקרקע למועד תחילת ההארכה ובהיוון לפי ריבית בשיעור 5% לשנה.*

* יצוין, כי בהודעה המקורית, הוצע למצטרפים למבצע אופציה להארכת תקופת החכירה לתקופת הארכה אחת בת 25 שנים.

ביום 18.11.2013 דיוְוחה עוררת למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב, על רכישת המקרקעין בסך של 9 מיליון ש"ח ושילמה מס רכישה בסך 540 אלפי ש"ח בְּשל דיווח זה.

ביום 28.1.2015 הגישה העוררת בקשה למשיב לתיקון שומת מס הרכישה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, במסגרתה התבקש המשיב לבטל את השומה שהוגשה ולהשיב לעוררת את מס הרכישה ששולם, שכּן לטענת העוררת הדיווח נעשה בטעות היות שהזכות שרכשה הייתה לתקופה של כ-12 שנים שהינה קצרה מ-25 שנים ולפיכך אין מדובר ב"זכות במקרקעין" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין.

המשיב דחה את הבקשה. מכאן הערר.

ועדת-הערר – מפי חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן, יו"ר הוועדה השופט נ' קירש ובהסכמת חבר הוועדה רו"ח א' מונד – קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).

חבר הוועדה, רו"ח צ' פרידמן, ניתח את המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לסוגיה שבמחלוקת וקבע, כי גם אם עצם פרסום המדריך לחוכר נחשב כ"הצעה" בהתאם לחוק החוזים, הרי שבהיעדר "קיבול" מצד החוכר (הן מצד העוררת והן מצד המוֹכרת) אין ענייננו ב"זכות ברירה הנתונה לחוכר מכוח הסכם" כאמור בהגדרת המונח "זכות במקרקעין" שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין. רו"ח פרידמן הוסיף וציין, כי גם אם יונח כי מדובר בהצעה שלטונית בלתי-חוזרת (ולדעתו, אין כך המקרה), הרי שכּל עוד לא היה "קיבול" לאותה הצעה, אין מדובר בהסכם (וראו לעניין זה, את פסקה 25(ד) לחוות-דעתו המקיפה). לאור זאת, קבע רו"ח פרידמן, כי אין להוסיף ליתרת תקופת החכירה של 12 השנים (שלפי ההסכם המקורי) את התקופות המנויות במדריך לחוכר, ומשכך הסכם המכר עם המוֹכרת אינו מהווה בגֶדר רכישת "זכות במקרקעין".

יו"ר הוועדה, השופט ה' קירש, הצטרף לתוצאה אליה הגיע רו"ח פרידמן, הגם שגישתו לעניין הייתה שונה במקצת, בסוברו, כי ספק אם כלל ניתנה הצעה מצידה של העירייה.

פסק-הדין בעניין אור חי הנדסה

במבזקים מיום 16.3.2017, 15.8.2017, 9.3.2018, 14.4.2018 ו-12.6.2018 התייחסנו לששה פסקי-דין של בתי-המשפט המחוזיים בחיפה ובתל-אביב* בנושא חישוב ההטבה המוענקת לעובד בגין קבלת רכב המשַמש אותו גם לצרכים פרטיים, דהיינו כיצד יחושב שווי השימוש ברכב שהועמד לרשותו הפרטית של העובד: האם יחושב אך ורק על פי האמור בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז-1987 ("תקנות השוֹוי"), או שמא רשאים העובד, או המעביד המנכה מס במקור מהכנסת העובד, להוכיח כי שווי השימוש שונה מהקבוע בתקנות אלו. בחלק מפסקי-הדין האמורים נדונה גם השְאֵלה האם הנתונים הנצברים אצל מעביד באמצעות תכנת Save Tax המותקנת ברכבים ובעסק, יכולים לשַמש בסיס לקביעת שווי אחר של ההטבה.

* פסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין ב.ד מיקוד תקשורת (קישור לפסק-הדין), בעניין פלד-קליין הנדסה אזרחית בע"מ (קישור לפסק-הדין), בעניין נווה נטוע 1972 בע"מ (קישור לפסק-הדין), בענין חכם את אור-זך, עורכי-דין (קישור לפסק-הדין) ובעניין גולד פרזול (קישור לפסק-הדין); ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ג.א.ש. – ש.ב בע"מ (קישור לפסק-הדין).
בתי-המשפט המחוזיים דחו את הערעורים באותם מקרים.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 16.7.2018 ניתן פסק-דין נוסף בנושא, וזאת בערעור של אור חי הנדסה בע"מ.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין דייגי נמל תל-אביב

ביום 12.7.2018 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דייגי – נמל תל-אביב בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעורים מאוחדים על שומות לפי מיטב השפיטה שהוצאו למערערת – חברה פרטית שהפעילה במשך שנות-המס שבמחלוקת את מסעדת בני הדיג במתחם נמל תל-אביב – לאחַר שהמשיב, פקיד-שומה תל-אביב 1, הגיע למסקנה כי הדוחות שהוגשו על-ידיה מגלים תוצאה עסקית בלתי-סבירה בהשוואה למקובל בענף מסעדות הדגים.*

* יצוין, כי הערעור כָּלל גם מספר סוגיות נוספות ובכלל זאת התייחסות לחיוב המערערת בריבית רעיונית לפי סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה. ברם, היות שהמערערת לא הציגה טענות וראיות בנושא, קבע בית-המשפט כי יש לראות במערערת כמי שזנחה סוגיה זו בסיכומיה ובהתאם התקבלה קביעת המשיב בשומה בסוגיה האמורה.

לאחַר שהמשיב הגיע למסקנה כי המערערת מדוַוחת על אחוז חומר גבוה מֵעבר למקובל בענף, נערכה על-ידיו ביקורת בעסק ובעקבותיה נפסלו ספרי המערערת לשנות-המס שבמחלוקת בְּשל שורה של נימוקים וכן הוצאו השומות נשוא הערעור. ביסוד שומות אלו הונח תחשיב כלכלי לעניין אחוז החומר הנצרך במסעדה שנערך על-ידי הכלכלנית מטעם המשיב.

המערערת מצידה, הגישה חוות-דעת של מומחית מטעמה, התומכת במחזוֹר המוצהר כפי שדוּוח על-ידיה למשיב ובאחוז החומר הגלום בו.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הערעור באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).

ההחלטה בעניין איתן פינקלשטיין

המערער-המבקש, איתן פינקלשטיין, הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה על שומה בצו שהוציא לו המשיב, פקיד-שומה חיפה, בעקבות מכירת מניותיו בחברת מתכת פינקלשטיין בע"מ.

המבקש עתר לבית-המשפט בבקשה לקבל לידיו את המסמכים הנוגעים לשומה שהוּצאה לאחיו, אשר מכר אף הוא את מניות החברה, וזאת על-מנת לבסס טענה של אפליה כלפי המשיב.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

הצעת חוק חדשה

פורסמה הצעת חוק מס הכנסה (מיסוי הכנסה מפעילות בכלי שיט לפי תפוסה), התשע"ח-2018 ("ההצעה") (קישור להצעה).

בגדרהּ של ההצעה, מוצע לקבוע הוראות לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חברות ספנות ישראליות העוסקות בהובלה בין-לאומית של טובין, וזאת בהתאם לשיטת "מס התפוסה", דהיינו חישוב ההכנסה החייבת של החברה בהתאם לתפוסת כלי השיט שהיא מַפעילה.

דיווח קובצי CRS

פורסם קובץ הנחיות טכניות למילוי נתונים לצורך דיווח קובצי CRS.

להורדת הקובץ, לחצו כאן.