מבזקי מס

22/11/2017: עדכון נוסף בנושא היטל עובדים זרים | טיוטת חוזר מקצועי בנושא תמורות עתידיות | הקלות להורים בהליך קבלת נקודות זיכוי בגין ילדים נטולי יכולת

עדכון נוסף בנושא היטל עובדים זרים

במבזק מיום 13.9.2017* דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים השונים שהוגשו בנושא שאלת הזכאות לנקודות זיכוי ומנגד החבות בהיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 בגין עובדים שהינם מסתננים מאריתראה וסודאן, אשר לעת הזאת הוחלט שלא להוציאם מישראל בְּשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

כזכור, בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט א' שהם, דחה את הערעורים שהגישו החברות בנושא ההיטל וקבע שהערעורים שהגישה המדינה בנושא נקודות הזיכוי התייתרו לאור תשובתה (קישור לפסק-הדין).

במסגרת המבזק מיום 6.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייתן (קישור להנחייה) של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) וזילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים) לפקידי-השומה בנושא עריכת שומות והסדרת חובות המס לגבי ההיטל ונקודות הזיכוי כאמור ("מתווה ההקלות").

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, וזאת בעקבות העתירה שהוגשה לבית-המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, וזאת על-ידי ישרוטל בע"מ.
במסגרת ההנחייה הנוספת צוין, כי מעסיקים המעוניינים להיכלל במיתווה ההקלות יוכלו לחתום על הסכמי שומה אשר יתוקנו במקרה שבו הלכת בית-המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף בתיק זה תשתנה וייקבע כי אין מקום לחיוב בהיטל; וכי תנאי להחלת המתווה הוא הסדרת תשלום ההיטל עם חתימת ההסדר, לרבות קבלת ערבויות להבטחת התשלום במקרים הרלבנטיים.
עוד צוין בהנחייה הנוספת נוסח הפִסקה שיש להוסיף להסכמי השומה האמורים.


טיוטת חוזר מקצועי בנושא תמורות עתידיות

רשות המסים פרסמה טיוטת חוזר מקצועי בנושא "עסקה למכירת זכויות בתאגיד הכוללת תמורות שיועברו למוכר במועדים עתידיים" (קישור לטיוטת החוזר).

במסגרת טיוטת החוזר, מבחינות הרשויות בין שלושה מקרים עיקריים שבהם התמורה, כולה או חֵלקה, מועברת למוֹכר במועדים המאוחרים ליום החתימה על ההסכם ("תמורה עתידית"):
האחד, עסקאות הכוללות תמורה עתידית ידועה, שאז באותם מקרים בהם ניתן ללמוד מתנאי העִסקה שגלומות בה עסקת מכר ועסקת אשראי (והנטייה לראות בעסקה ככזו תגבר במקרים בהם מועד התשלום האחרון חל שנתיים לפחות לאחַר יום המכירה), יש לפצל את התמורה לשני רכיבים: (1) הסכום המהווה היוון (לפי ריבית השוק, תוך שניתן להיעזר בריבית הקבועה בתקנות מכוח סעיף 3(ט) או 3(י) לפקודה, לפי העניין) של זרם התשלומים שנקבעו בין הצדדים ליום המכירה – סכום זה יהווה את התמורה לצורכי מס בגין עסקת המכר; (2) ההפרש שבין התשלומים שיתקבלו בפועל לבין התמורה הכלולה ברכיב הראשון – הפרש זה ייחשב כהכנסות מימון בידי המוכר.
השני, עסקאות בהן נקבע, כי סכומי התמורה (הוודאית) יופקדו בנאמנות עד להבטחת קיום מצגי המוכר, שאז תמורת המכירה לצורכי מס תכלול גם את הסכומים שהופקדו בנאמנות; ואילו ריבית והפרשי הצמדה שייצברו (ככל שייצברו) בגין סכומי הנאמנות יסוֹּוגו כהכנסות מימון.
והשלישי, עסקאות הכוללות תמורה מותנית המועברת, על-פי רוב, בכפוף לתנאים ו/או אבני דרך שנקבעו מראש בהסכם המכירה ואשר אינן נכללות במקרים המפורטים בסעיף-קטן 4.3 לטיוטת החוזר. לגבי עסקאות אלו נקבע, שהגם שיש לדוַוח על כלל תמורות העִסקה ככאלו שנתקבלו ביום המכירה, הנישום יהיה רשאי לבחור במסלול דיווח חלופי המפורט בסעיף-קטן 4.4 לטיוטת החוזר.

יצוין, כי ההוראות המנויות בטיוטת החוזר מתייחסות, ברובן, לעסקאות למכירת זכויות בתאגיד, אך דומנו כי הכַּוונה לכל עסקה שבגדרהּ נמכר נכס בתמורה עתידית (למשל: נכס בלתי-מוחשי), למעט עסקאות למכירת זכויות באיגוד מקרקעין או למכירת זכויות בתאגיד אשר הוקצו לעובדים ונושאי משרה שלגביהן צוין במפורש בטיוטת החוזר (ראו סעיף-קטן 5.3 לטיוטה) שהטיוטה אינה חלה לגביהן.

עוד יצוין, כי על-פי המצוין בטיוטת החוזר, האמור בה מתייחס, ככלל, לעסקאות בהן התמורה נקבעה בין הצדדים בתום-לב ובלי שהושפעה במישרין או בעקיפין מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לבין הקונה, שאחרת תיבחן העִסקה לגופה; וכן אין באמור בטיוטה בכדי לגרוֹע מסמכותו של פקיד-השומה לבצע סיווג מחדש של העִסקה.


הקלות להורים בהליך קבלת נקודות זיכוי בגין ילדים נטולי יכולת

פורסמה הודעתה (קישור להודעה) של רו"ח מירי סביון, משנה למנהל רשות המסים, לפיה הורים המקבלים גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, יוכלו לקבל את נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 45 לפקודת מס הכנסה ללא צורך בהגשת תעודה רפואית (טופס 127).
בנוסף, מעסיקים יוכלו לתת את ההטבה ללא צורך באישור על תיאום מס ממשרד השומה ומנגד ההורה ימלא את הפרטים הרלבנטיים בטופס 101 (חלק ח') ויצרף אישור בדבר הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

יש לברך את הרשות על שלושת הפרסומים, ובפרט, על מתן ההקלות בנושא נקודות הזיכוי המהוות בשוֹרה של ממש לאותם הורים.