מבזקי מס

16/10/2017: דיווח מקוּון על עסקות מקרקעין | משרדי רשות המסים כתחנת משטרה | מפגש עם עדי תביעה בהליך פלילי

דיווח מקוּון על עסקות מקרקעין

סעיף 76א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע, כי הצהרות לפי סעיף 73 עד 76 לחוק, כולן או חֵלקן, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמכים כאמור בסעיף 96 לחוק,* יוגשו באופן מקוּון** וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטוּרים מחובת הגשה באופן מקוּון.

* הכּוונה למסמך שנדרש על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין או מי שהורשה לכך על-ידיו.
** "הגשה באופן מקוּון" מוגדרת כהגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.

ואילו סעיף 76א(ג) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את המנהל לקבוֹע כללים לגבי הגשה באופן מקוּון בעניינים אלה: הליכי זיהוי לצורך ההגשה; אופן ההגשה; הארכת מועד ההגשה והטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.

בהקשר זה, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("התקנות") (קישור לתקנות) וכללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("הכללים") (קישור לכללים).

במסגרת התקנות נקבע, כי מי שבשמו מוגש "מסמך מקרקעין" – הכולל הצהרה לפי סעיף 73 לחוק, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק (אך ראו להלן לגבי התחולה) – למנהל לפי החוק ("חייב") יגיש מסמך מקרקעין כאמור באופן מקוּון לפי התקנות והכללים, וזאת באמצעות המערכת הממוחשבת; וכי מי שיגיש מסמך כאמור שלא באמצעות המערכת יראו אותו כמי שלא הגישו לעניין החוק.
לכלל האמור נקבעו שני חריגים שבהתקיימם ניתן להגיש מסמך מקרקעין באופן שאינו מקוּון: האחד, אם אין אפשרות, במועד שבו הוגש מסמך המקרקעין, להגישו באמצעות המערכת הממוחשבת במשרד רשות המסים שבו הוגש המסמך; השני, אם מדובר בעורך דין אשר גילו 66 או יותר ביום פרסומן של התקנות (15.10.2017), שמגיש מסמך מקרקעין בשם חייב.
עוד נקבע בתקנות, כי מי שחייב בהגשת הודעה על נאמנות לפי סעיף 74 לחוק והגיש הצהרה מקוּונת לפי סעיף 73 לחוק, רשאי להגיש את ההודעה באופן מקוּון במועד או לאחַר הגשת ההצהרה, אם בחר בכך, ובלבד שהגיש את ההודעה עד המועד הקבוע להגשתה.
בנוסף, נקבעו מספר מקרים שבהם יהיה המנהל (או מי שהוא הִסמיך לעניין זה מבין עובדי רשות המיסים) לאשר הגשת מסמך מקרקעין מודפס על-ידי מסירתו ביד או על-ידי משלוחו בדואר.
לגבי הצהרה לפי סעיף 73 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק תחילתן של התקנות נקבעה ליום 1.12.2017. לעומת זאת, לגבי בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק והודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק, תחילתן של התקנות נקבעה ל-30 יום ממועד פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת המחשוב של הרשות המאפשרת קבלת דיווחים מקוּונים של מסמכי מקרקעין (המנהל יודיע כאמור רק לאחַר שפותחה מערכת מחשוב של הרשות שבאמצעותה יוכל החייב להגיש דיווחים מקוּונים של מסמכים מקרקעין ממחשבו הביתי).

במסגרת הכללים – שפורסמו על-ידי מר משה אשר, מנהל רשות המסים – נקבעו הוראות בדבר אופן הגשת מסמך מקרקעין באופן מקוּון, קליטת הדיווח המקוּון, הטפסים הרלבנטיים, הצהרת אימות פרטים ועוד.

נציין, כי כחלק מההיערכות להטמעת המערכת, הכינה רשות המיסים מצגת הסבר בנושא (קישור למצגת) ובנוסף עומד לרשות ציבור המיַיצגים מרכז תמיכה, שתפקידו, בין היתר, לתת תמיכה שוטפת לפניות בכל הקשור להפעלת יישומי מערכת המיַיצגים בכלל וההצהרה המקוּונת בפרט, לרבות הנחיות לגבי אופן ההתחברות למערכת.

עוד נציין, כי פרסום התקנות מביא להחלת הוראות תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין (המהווה את סעיפים 51 ו-52 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (קישור לחוק) לפיהן מנהל מיסוי מקרקעין יחויב בתוך חצי שנה להנפיק אישורי מסים לצורך רישום עסקות של דירות מגורים פטורות, בטאבו, וזאת בתוך ימים בודדים.


משרדי רשות המסים כתחנת משטרה

במבזק מיום 25.7.2017 דיווחנו אודות פרסום הצעת חוק מעמד משרדי רשות המסים כתחנות משטרה (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (קישור להצעה).
בגדרהּ של ההצעה מוצע לקבוֹע, כי לעניין הפעלת סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בידי אדם שהוסמך להפעיל סמכויות אלו וסמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בידי אדם שהוסמך לחקור עבירות מס, יראו את משרדי רשות המסים כתחנת משטרה. זאת, לגבי החוקים הבאים: פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס קנייה, פקודת המכס, חוק הבלו על דלק, חוק מס רכוש, חוק סוכני המכס וחוק מס בולים.

למיטב ידיעתנו, הצעת חוק זו טרם נהפכה לחוק, אך אתמול פורסם ברשומות צו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנות משטרה) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 ("הצו") (קישור לצו), לפיו משרדי פקיד שומה חקירות ירושלים, פקיד שומה חקירות חיפה, פקיד שומה חקירות תל-אביב, פקיד שומה חקירות מרכז, היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה – יהלום, חקירות מע"מ חיפה, חקירות מע"מ תל-אביב, היחידה לחשיפת יעדים, חקירות מע"מ באר שבע וחקירות מע"מ ירושלים נקבעים כתחנות משטרה לעניין שימוש בסמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי סעיפים 25, 31 ו-67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אשר ניתנו לאדם לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף 227 לפקודת מס הכנסה וסעיף 109 לחוק מע"מ.

תוקפו של הצו שפורסם על-ידי מפכ"ל המשטרה (בתוקף סמכתו לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969) נקבע מיום פרסומו ועד ליום 30.6.2018.


ההחלטה בעניין חברת אפ-גרדבאל

פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להתיר להם להיפגש עם עדים מעדי התביעה בהליך פלילי המתנהל נגדם, לשם גביית תצהירי עדות ראשית במסגרת הליך אזרחי.

בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' סולברג, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).