חיוב פעילות נוסטרו במע"מ – פסק-הדין בעניין אקוויטס ניהול השקעות
המערערת הינה חברה פרטית העוסקת במחקר ופיתוח אלגוריתמים למסחר אוטומטי בשוק ההון ובמיוחד בתחום הנגזרים. רוב רובן (96%) של הכנסות המערערת (בשנות-המס שבערעור) נבעו ממסחר אוטומטי על ההון שלה (נוסטרו).
בחודש פברואר 2010 פנתה המערערת אל מנהל מע"מ בבקשה לשנות את סיוּוגה מ"עוסק" ל"מוסד כספי". הבקשה נענתה בחיוב ובחודש מרץ 2010 ניתנה החלטת המנהל לפיה המערערת תסוּוג כ"מוסד כספי" לגבי כלל פעילותה. זאת, הָחל מיום 1.1.2010.
המערערת לא דיוְוחה ולא שילמה למשיב (פקיד-שומה תל-אביב 4) את מס הרווח בגין הכנסותיה מפעילות הנוסטרו. לאור זאת, הוציא לה המשיב שומה בצו לשנות-המס 2010–2012.
לטענת המערערת, רישומה כ"מוסד כספי" נעשה בטעות וכי היא אינה בגֶדר "מוסד כספי" כאמור, וממילא אינה חייבת בדיווח ובתשלום מס רווח.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
ראשית, נדרשה השופטת סרוסי לסיוּוגה של המערערת כ"מוסד כספי" וקבעה, כי הסיווג כאמור נעשה לפי בקשתה של המערערת וזו לא פנתה אל מנהל מע"מ בבקשה לשנות את הסיווג כאמור. עוד קבעה השופטת סרוסי, כי היות ששינוי או ביטול סיוּוגה של המערערת כ"מוסד כספי" אינו בסמכותו של המשיב אלא בסמכותו הבלעדית של מנהל מע"מ, ומאחַר שאין מחלוקת כי המערערת לא פנתה למנהל מע"מ בבקשה לשנות או לבטל את סיוּוגה, הרי שהמערערת מושתקת מלטעון בעניין זה.
השופטת סרוסי המשיכה ודחתה את טענת המערערת, כי הוראת סעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 ("הצו") – לפיה, בין היתר, "מוסד כספי" כולל גם "מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולענין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם" – נקבעה בחוסר סמכות ולכן דינה בטלות (ראו סעיפים 22–28 לפסק-הדין).
לבסוף, קבעה השופטת סרוסי, כי גם מבּחינה מהותית עונה המערערת על הגדרת המונח "מוסד כספי" שבסעיף 1(א)(3) לצו. זאת, מהטעם שפעילותה בנוסטרו מגיעה לכדי "עסק" ושפעילות בניירות-ערך כוללת גם פעילות בנוסטרו כאמור.
עוד קבעה השופטת סרוסי, כי אדם שיש לו עסק של מכירת ניירות-ערך ומסמכים סחירים אחרים, לרבות במסגרת נוסטרו, ואינו מסוּוג כ"מוסד כספי", מסיבה זו או אחרת, יהיה אמנם פטוּר ממס רווח ושכר אך לא יופטר מתשלום מע"מ, וזאת לאור הוראות סעיף 19(ב) לחוק.
נזכיר, כי ביום 5.8.2015 פורסמה החלטת מיסוי מס' 4396/15 (קישור להחלטה) שעניינה בחברה המשקיעה בניירות-ערך עבוּר עצמה בחשבון הנוסטרו שלה, כאשר פעילותה בתחום זה הינה בהיקף גבוה ותוך ביצוע מספר רב של פעולות, והיא ממומנת, בין היתר, בהלוואות מתאגידים בנקאיים.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי היות שמדובר בפעילות עסקית, יש לסוַוגה כ"מוסד כספי" כמשמעותו בסעיף 1(א) לצו. עוד נקבע בהחלטה, כי הסיווג כ"מוסד כספי" כאמור חל גם על התאגדויות משפטיות אחרות ככל שהן מקיימות את אותו סוג ונפח פעילות, לרבות פעילות דומה המבוצעת על-ידי אנשים פרטיים.
נקל אפוא להבחין, כי פסק-הדין של השופטת סרוסי הולך בנתיבה של אותה החלטה ואף מרחיב את היקף החבות במע"מ בגין פעילות נוסטרו גם לגבי מי שרשום כ"עוסק".
לדעתנו, ובכל הכבוד הראוי, תוצאת פסק-הדין – דהיינו, סיווג פעילות נוסטרו המגיעה כדי עסק כ"מוסד כספי", וכנגזר מכך, חיובה במס רווח – מנוגד לתכלית חוק מע"מ, וקיימות טענות משפטיות נכבדות (להן נדרשנו בהרחבה במסגרת חוות-דעת שניתנו על-ידי משרדנו) לביסוס עמדה שונה לפיה יש לסוַוג פעילות נוסטרו כאמור ככזו שאינה גוררת חבות במס רווח או במע"מ. מקריאת פסק-הדין עולה, כי טענות אלו לא הובאו בפני השופטת סרוסי וממילא היא לא נדרשה להן.
יש להניח, כי סוגיה זו תובא להכרעתו של בית-המשפט העליון, וזאת לאַחר שתתקבל הכרעתם של בתי-המשפט המחוזיים בתיקים נוספים התלויים ועומדים בעניין זה.
פסק-הדין בעניין חברת ונ אבו אלעפיה
במבזק מיום 13.4.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חברת ונ אבו אלעאפיה מאז 1879 (2006) בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בבקשת המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 4) למחוק או לדחות על הסף את הערעורים שהגישה המערעת על פסילת פנקסיה (בְּשל אי-רישום תקבול) לשנת-המס 2015 הן מהטעם של היעדר מיצוי הליכים מקדמיים טרם הגשת הערעורים (בהתאם להוראות סעיף 145ב(א)(1) לפקודה) והן בְּשל חלוֹף המועד החוקי להגשתם. זאת, בהתבסס על תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלות בערעורי מס מכוח תקנה 9(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט-1978.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, קיבלה את הבקשה ודחתה את הערעורים על הסף (קישור לפסק-הדין).
השופטת סרוסי קבעה, כי המערערת לא הייתה זכאית לערער על החלטות המשיב לפסוֹל את פנקסיה, וזאת מהטעם שאכן לא מיצתה את ההליך המנהלי בפני המשיב. עוד קבעה השופטת סרוסי, כי המערערת הגישה את בקשתה לקיום שימוע באיחור ניכר, ללא הֶצדק סביר, ולכן בדין דחה המשיב את בקשתה על הסף מבלי שנשמעו טענותיה כנגד כוונתו לפסול את פנקסיה; וכי בנסיבות אלו אין לראות את המערערת כמי שמיצתה את ההליך המינהלי.
אשר לאיחור בהגשת הערעור, קבעה השופטת סרוסי, כי גם בהנחה שהמערערת זכאית לערער על החלטות הפסילה ישירות לבית-המשפט גם ללא מיצוי של ההליך המינהלי בפני המשיב, הרי שהערעורים הוגשו באיחור ניכר מבלי שהוצג טעם מיוחד שיש בו כדי להסביר את האיחור או שיש בו כדי להצדיק מתן אורכה להגשתם. בנסיבות אלו, ולאור העובדה כי בחינת סיכויי הערעור מעלה כי הם אינם גבוהים, יש לדחות את הערעורים על הסף.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם פסק-הדין של השופטת סרוסי בערעור נוסף שהגישה המערערת, וזאת ביחס לפסילת פנקסיה לשנת-המס 2012.
זאת, לאחַר שנדחתה בקשת המערערת לקבל את הערעור על הסף על-בסיס טענות מקדמיות; ולחלופין, כי יימחקו סעיפים מסוימים מההודעה המפרשת את נימוקי המשיב בערעור המתייחסים לאירועי הביקורות בעסקהּ של המערערת בשנת 2015; ולחילופי חילופין, כי יושהה המשך הליך הערעור עד לקיום בירור בדבר פסילת פנקסיה לשנת 2015 ויקוים דיון מאוחד בערעורים (קישור להחלטה).
השופטת סרוסי דחתה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
נקבע, כי לא נעשה רישום של התקבולים בגין קניות הביקורת שנעשו על-ידי מבקרי רשות המיסים.
עוד נקבע, כי הסבריה של המערערת לאי-רישום התקבול (מצוקת חניה ושינוי בהסדרי הצנועה, מזג אוויר סוער המלוּוה בגשמים חזקים, מספר מצומצם של עובדים וריבוי לקוחות, עובד חדש שאינו דובר השפה העברית, היעדרות מנהל המערערת בבוקר יום הביקורת בְּשל מחלה ותופעה נפוצה של גניבת תקבולים על-ידי העובדים) אינם יכולים לשַמש "סיבה מפסקת" לאי-הרישום כאמור.
דחיית מועד הדיווח בגין "עמדות חייבות בדיווח" במע"מ ומכס
במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ("החוק") (קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
ככלל, "עמדה חייבת בדיווח" לעניין מס הכנסה מוגדרת כעמדה שמתקיימים בה כל אלה: (א) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת-המס שלגבּיה מוגש הדו"ח; (ב) יתרון המס (כמשמעותו לעיל) הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת-מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות-מס לכל היותר.
ואילו הדיווח על נקיטת עמדה במסים עקיפים יחול על עמדה שיתרון המס הנובע ממנה עולהעל 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנים.
בהקשר זה נקבע, כי עמדת רשות המיסים תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של הרשות, לאחַר שניתנה ללשכת עורכי-הדין, לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגבּיה טרם פרסומה; היא תנוסח בלשון ברורה ומובנת; ומספר העֵמדות שתפרסם רשות המיסים לא יעלה על המגבלה שנקבע בעניין זה (חריגה מכך תהיה כרוכה באישור ועדת-הכספים).
עוד נקבעו סנקציות אזרחיות פליליות למי שיפר את החובה לדַווח על עמדה החייבת בדיווח.
בהמשך לאמור דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 27.12.2016, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2016. הרשימה כללה 16 עמדות בנושא מכס (קישור לרשימה), 31 עמדות בנושא מס הכנסה ומיסוי בינלאומי (קישור לרשימה) ו-11 עמדות בנושא מע"מ (קישור לרשימה).
עוד דיווחנו, וזאת במבזק מיום 31.1.2017, כי הגם שעל-פי הוראות חוק מע"מ ופקודת המכס, על העוסק/יבואן לדַווח על נקיטת עמדה שונה מהעמדות שפורסמו על-ידי הרשות תוך 60 יום מתום שנת-המס (כלומר, בגין עמדות כאמור שננקטו בשנת-המס 2016, מועד הדיווח אמור להיות 1.3.2017), הודיעה רשות המס בדבר דחיית הדיווח כאמור עד ליום 1.7.2017 או למועד הגשת הדוח השנתי לשנת המס 2016 למס הכנסה, לפי המוקדם מביניהם. זאת, על-מנת לאפשר לעוסקים/יבואנים להיערך לדיווח כאמור כמו גם מהטעם שמדובר בדיווח ראשון מסוגו.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט לדחות פעם נוספת (ואחרונה) את מועד הדיווח כאמור, וזאת עד ליום 1.10.2017 או למועד הגשת הדוח השנתי לשנת המס 2016 למס הכנסה, לפי המוקדם מביניהם.
הדו"ח השנתי של הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים
כידוע, על-פי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 ("החוק"), אשר נכנס לתוקפו בחודש מאי 1999, כל אזרח ישראלי או תושב* הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית – ובכלל זאת רשות המיסים – וזאת באמצעות הממונה על החוק ברשות האמורה.
* לעניין זה, "תושב" הינו כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל.
היום פורסם הדו"ח השנתי לשנת 2016 של הממונה על החוק ברשות המיסים (מר שלמה אוחיון, שהינו גם סמנכ"ל בכיר לשירות לקוחות ברשות) (קישור לדו"ח), ובו, בין היתר, דיווח על הבקשות לקבלת מידע שהוגשו לרשות המיסים בשנה האמורה, תוך חלוקתן לבקשות שנענו בחיוב ובשלילה ולבקשות שטרם נענו.
מחשבון נקודות זיכוי
רשויות המס פרסמו מחשבון לחישוב נקודות זיכוי.
למעבר למחשבון לחצו כאן.