במבזק מיום 15.10.06 התייחסנו לפטוֹר ממס על הפרשי הצמדה בשל הלוואה שנתן בעל שליטה (וכלשון תיקון 147 - "בעל מניות מהותי") לחברה בשליטתו.
באותו מבזק ציינו, כי הפרשי הצמדה כאמור פטוּרים ממס בהתאם להוראות סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה ובכפוף לתנאים המצטברים הקבועים באותן הוראות (ואלה הם התנאים: (א) אין מדובר ב"הפרשי הצמדה חלקיים" (ב) היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל ההלוואה; ו-(ג) הפרשי ההצמדה אינם הכנסה מעסק ואינם רשומים או חייבים ברישום בפנקסי החשבונות).
עוד ציינו, כי הפטוֹר ממס חל גם על הפרשי הצמדה למטבע-חוץ, ועל-כן, מהיבט של תכנון המס, יש לשקול ליתן הלוואה הצמודה לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן או לשינוי בשערי מטבעות שונים - לפי הגבוה, ובכך למקסם את סכום ההצמדה הפטוּר, לדעתנו, ממס בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה.
בעקבות פניות שקיבלנו בעניין זה, נבקש להבהיר, כי הפרשי הצמדה המשתלמים על ריבית (קרי: ריבית צמודה) אינם מהווים הפרשי הצמדה אלא חלק אינטגרלי מהריבית וכנגזר מכך הם כפופים למס בשיעור החָל על הריבית. שהרי, דין הפרשי ההצמדה כדין הקרן (ולענייננו - הריבית) אשר עליה הם משתלמים.
בהתאם, אם מדובר בהלוואת בעלים צמודה הנושאת ריבית צמודה, אזי הפרשי ההצמדה "הרגילים" (הפרשי ההצמדה על הקרן) יהיו פטוּרים ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה; לעומת זאת, הריבית הצמודה (קרי: הריבית והפרשי ההצמדה על הריבית) תחויב במס בשיעור רגיל (עד 49%) בהתאם להוראות סעיף 125ג(ד)(3) לפקודה.* בנוסף, הריבית הצמודה תחויב, במקרים מסוימים, בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.