פורסמה החלטת מיסוי חדשה (קישור להחלטה) שענייינה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") המפעילה אתר אינטרנט לתיווך במתן וקבלת הלוואות מעמית לעמית (P2P) ומתן שירותי סליקה להלוואות כאמור.
במסגרת אתר האינטרנט, יחידים תושבי ישראל ("הלווים") מגישים בקשה מקוּונת לקבלת הלוואה מיחידים אחרים תושבי ישראל או מחברות תושבות ישראל.
ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה תלויה בגורם בלתי-וודאי והן מוחזרות דרך חשבון הבנק של הלווים על-ידי חתימה על הוראת קבע ובהתאם להסכם עם החברה.
לכל המַלווים נפתח חשבון נאמנות בבנק, בו הם רשומים כנהנים ("חשבון הנאמנות") וחשבון זה משַמש את החברה לצורך העברת תשלומים בין המַלווים ללוֹוים ("שירותי הסליקה").
החברה אינה צד להלוואות; כספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה; והסיכון כי ההלוואות לא תיפָּרַענה הינו של המַלווים בלבד, כאשר בעבור השירותים אותם נותנת החברה היא גובה עמלות מהלוֹוים או מהמַלווים בעת העברת התשלומים בחשבון הנאמנות.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי על החברה לנַכּוֹת מס במקור בגין תשלומי הריבית למַלווים בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו–2005,* כשהחברה תהא "החייב" כהגדרתו בתקנות האמורות.
* לדיון מקיף בתקנות, ראו פרקים 8 ו-10 לספרנו "מיסוי שוק ההון" (מהדורה שנייה, נובמבר 2012).
זאת, בכפוף לתנאים המנויים בהחלטה שעניינם במצגים העובדתיים שבבקשה להחלטת המיסוי.
עוד נקבע, כי על החברה לתת לכל מַלווה – אשר נוכה לו מס במקור – אישור ניכוי מס במקור כאמור בתקנה 16 לתקנות, כשאין באמור באישור זה כדי לקבוֹע את שיעור המס הסופי ו/או את סיווג ההכנסה שהתקבלה בידי המַלווה.