ביום 23.1.12014 נדרשנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דן ברנובסקי (קישור לפסק-הדין).
כזכור, באותו מקרה, קבע השופט מ' אלטוביה, כי יש לראוֹת ברכישה העצמית שבוצעה על-ידי החברה בגֶדר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בחברה; וכי ניתן לראוֹת בפעולות שבוצעו בגֶדר עסקה מלאכותית, שכּן לחברה לא היה צורך לרכוֹש את המניות וממילא לא היה כל טעם מסחרי ברכישה העצמית.
לפני מספר ימים ניתן פסק-הדין של השופט אלטוביה בעניין בר ניר העוסק בסוגיה דומה (קישור לפסק-הדין).
השופט אלטוביה שב וקבע, כי גם בנסיבות אותו מקרה, רכישת המניות במסגרת הרכישה העצמית היוותה בגֶדר עסקה מלאכותית ובהתאם היה המשיב, פקיד-שומה גוש דן, רשאי להתעלם מהעִסקה כפי שהוצגה על-ידי המערערת ולמסותה מחדש כפי התעשרותה.
עם זאת, בעקבות הניתוח שערך השופט אלטוביה ביחס להתעשרותה של המערערת (וראו לעניין זה, פסקות 19-12 לפסק-הדין) נקבע, כי יש לייחֵס למערערת קבלת דיבידנד בסך הנמוך כמעט פי ארבעה (!) מזה שקבע המשיב.