פורסמו פסק-דין של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה וכן החלטה של בית-המשפט המחוזי בחיפה.
להלן תמציתם:
פסק-הדין בעניין מושב בלפוריה (קישור להחלטה)
עניינו של פסק-הדין בעסקה בגדרהּ רכשה העוררת, מושב בלפוריה - אגודה שיתופית בע"מ, זכויות במקרקעין מקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל בע"מ ("קרן היסוד").
לטענת העוררת, יש לחשב את שווי המכירה בעסקה לפי שווי השוק של המקרקעין שהוערך על-ידה בסך של כ-51.3 מיליון ש"ח, ולחייבהּ במס רכישה בהתאם, וזאת מהטעם שקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים כאמור בהגדרת "שווי" שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין.
המשיב, לעומת זאת, טען, כי יש לקבוֹע את שווי המכירה לסך של כ-780 אלפי ש"ח בלבד המהווה את התמורה שהוסכמה בין הצדדים והייתה בסך של כ-780 אלפי ש"ח בלבד.
נציין מיד, כי קביעת שווי המכירה בהתאם לסך הגבוה יותר (פער של 6500%!) - כנטען על-ידי העוררת - תביא אמנם לחבות גבוהה יותר במס רכישה, אך מנגד תיצוֹר לאגודה עלות גבוהה יותר לצורך חיובה במס שבח בעתיד במכירת המקרקעין.
זאת ועוד. הגדלת שווי המכירה לא תביא להגדלת חבות מס השבח של קרן היסוד (המוכרת), שכּן זו פטורה ממס שבח מכוח "האמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית".
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול וחברי הוועדה רו"ח ג' יחזקאלי-גולן ורו"ח ש' פסטנברג, קיבלה את הערר באופן חלקי.
הוועדה נדרשה בהרחבה לאופן קביעת שווי הזכויות בעסקה במקרקעין לעניין החבות במס על-פי חוק מיסוי מקרקעין וקבעה, כי יש לחשב את שווי הזכויות שנרכשו על-ידי האגודה בהתאם לשוויָן של הזכויות בשוק החופשי.
עם זאת, הוועדה הוסיפה וציינה כי שווי השוק של המקרקעין לא הוכח על-ידי העוררת ועל-כן הוחלט על החזקת הדיון לשלב ההגשה על-מנת לאפשר לאגודה מחד ולמשיב מאידך לשום את המקרקעים כפי שוויָם ביום העִסקה על-פי כל הנתונים הרלבנטיים.
ההחלטה בעניין עו"ד יניב שקל (קישור להחלטה)
בהחלטתו מיום 19.6.2013 (קישור להחלטה) דחה בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, את בקשתם של רשות המיסים והחשב הכללי לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שהוגשה על-ידי ארגון סגל המחקר במשרד הבטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה ואשר בגדרהּ התבקש בית-המשפט להצהיר כי רפא"ל אינה רשאית לזקוֹף שווי שימוש ברכב כהטבה לעובדיה ככל שמדובר ב"רכב מאגר".
כשנה מאוחר יותר, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, בגדרו נקבע "שווי שימוש ברכב פרטני" לגבי עובדי המחקר ברפא"ל.
בעקבות ההליך המשפטי האמור והסכם הפשרה שנחתם בעקבותיו, הגיש עו"ד יניב שקל בקשה לעיון במסמכי התיק הכוללים את כתבי בי-דין, פרוטוקולים והסכם הפשרה האמור.
הבקשה הועברה לתגובת ב"כ הצדדים, כאשר בעוד שב"כ ארגון סגל המחקר ועובדי רפא"ל וב"כ רפא"ל לא הגיבו, ב"כ רשות המיסים התנגד לבקשה אך ציין כי אין לרשות התנגדות למסוֹר למבקש את הסכם הפשרה והנחיות רשות המיסים מיום 24.6.14 שהוצאו לאחַר ובעקבות ההסכם האמור.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ר' סוקול, קיבל את הבקשה.
השופט סוקול ציין, כי ההליך בתיק התנהל בדלתיים פתוחות ועָסק רובו ככולו בשאלות כלליות ולא בשומת המס של מי מהעובדים, כאשר כתבי הטענות אינם עוסקים בעניינים הנוגעים בפרטיות ואף אין בהם משום חשיפת מידע חסוי כלשהו לרבות מידע עסקי.
בנסיבות אלו, קבע השופט סוקול, אין כל עילה שלא לאפשר למבקש לעיין בכל כתבי הטענות, בכל הפרוטוקולים, בהסכם הפשרה ובפסק-הדין.*
* נזכיר, כי במבזק מיום 19.7.2014 התייחסנו להחלטה נוספת של השופט סוקול, וזאת בעניין עו"ד דניאלה גבאי (קישור להחלטה). באותו מקרה, הגישה עו"ד גבאי בקשה לעיין במסמכי תיק המתנהל לגבי ערעור מס ההכנסה שהוגש על-ידי אדווטק טכנולוגיות חדשיות בע"מ נגד פקיד-שומה עכו/חיפה, וזאת בטענה כי מסמכים אלה יסייעו למבקשת, המייצגת נישומים בעניינים דומים, בניהול ההליכים בענייני לקוחותיה. המשיב לא הגיש את עמדתו בסוגיה, אך אדווטק התנגדה לבקשה.
לאחַר שהשופט סוקול סקר את הוראות החוק והפסיקה הנוגעות בדבר, קבע השופט סוקול, כי מסמכים על מצבה הכלכלי האישי של המערערת כגון: דו"חות על הכנסות ופרטים על עסקות של המערערת אינם דרושים למבקשת. מאידך, קבע השופט סוקול, כי מובן העניין שעשוי להיות למבקשת בפסק-הדין, בכתבי הטענות ובסיכומי הטענות. בהתאם, התיר השופט סוקול עיון אך ורק בכתבי בי-דין, בסיכומי הטענות ובפסק-הדין ולא התיר עיון בפרוטוקולים, בתצהירים, במוצגים או בנספחים שצורפו לכתבי הטענות.