הותרה לפרסום החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בנימין שטינמץ (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בשתי בקשות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים אותן הגישו המבקש (בנימין שטינמץ) והמשיב (פקיד-שומה גוש דן) במסגרת ערעורים על שומות מס הכנסה שקבע המשיב למבקש לשנות-המס 2007-2003.
המבקש פנה אל המשיב מספר פעמים בבקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרתה התבקש המשיב לגלות למבקש את כל המסמכים הרלבנטיים למחלוקות המס שבין המבקש לבין המשיב במסגרת הערעורים שלעיל. בנוסף, ביקש המבקש לגלות לו פרטים על צווים ו/או הסכמי שומה שנערכו בנסיבות דומות לסוגיות שבמחלוקת בין המשיב לבין המערער, לרבות בקשר עם מיסוי נאמנויות זרות וייחוס הכנסות נאמנויות זרות לנהנים תושבי ישראל.
מכתבו האחרון של המבקש נענה על-ידי המשיב במכתב בו פירטה ב"כ המשיב, עו"ד א' בורשטיין-מוזס, דרישות גילוי מסמכים ונתונים שהופנו אל המבקש ונענו באופן חלקי, והודיעה, כי "בשל חוסר שיתוף הפעולה כאמור, אני סבורה כי סדר הדברים הנכון הוא שתענו - כמובן, באופן ענייני – על דרישות המשיב, ולאחר מכן יומצא לידיכם החומר הרלבנטי אשר מצוי בידיו".
לטענת המבקש, המסמכים אותם מבקש המשיב לגלות לו לא נדרשו על-ידי המשיב בשלב השומה, ופנייתו של המשיב לגילוי נעשתה רק לאחַר פנייתו הראשונה של המבקש לגלות לו את מסמכי המשיב, וממילא אינם נוגעים לערעורי המס כאן. עוד טוען המבקש, כי המסמכים שדרש המשיב, ככל שהיו בידי המבקש, נמסרו למשיב, וטענת המשיב כאילו המבקש לא שיתף פעולה עם המשיב, אינה משַקפת את המציאוּת.
המשיב, מצידו, אינו כופר בתנאי שהציב למבקש, אך טוען, כי פנה לאורך שנים אל המבקש בדרישות להמצאת מסמכים הנוגעים לתאגידים ונאמנויות הקשורים למבקש, אך המבקש נענה באופן חלקי בלבד. עוד טוען המשיב, כי אין זה נכון שהמערער יקבל לדיו את כל המסמכים המצויים בידי המשיב קודם למסירת המסמכים, הנתונים וההסברים המבוקשים על-ידי המשיב, וזאת עֵקב החשש שלאחַר קבלת המסמכים יתאים המבקש את גרסתו העובדתית למסמכים שבידי המשיב.
השופט אלטוביה קיבל את עמדת המשיב.
ראשית, קבע השופט אלטוביה, כי בנסיבות העניין אין מחלוקת בין בעלי הדין אודות חובת הגילוי ההדדית החָלה על כל אחד מבעלי הדין, כקבוע בהלכת ד.נ.ד., כאשר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת עיתוי הגילוי בו חייב המשיב נוכח טענתו בדבר היעדר שיתוף פעולה מצד המבקש.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, תוך שהוא מנתח את התצהיר שהוגש על-ידי רו"ח י' צ'יקורל בתמיכה לבקשת המבקש, כי בניגוד לטענת המבקש, דרישות המשיב להמצאת מסמכים ונתונים על-ידי המבקש קָדמו לדרישת המבקש לגילוי מסמכים, וממילא אין לקבל את טענת המבקש כאילו דרישת המסמכים של המשיב נועדה להצדיק את הימנעות המשיב מלהמציא למבקש מסמכים.
עוד קבע השופט אלטוביה, כי למרוֹת המניעה שלכאורה הייתה קיימת בדין הליכטנשטייני ובתקנוני הנאמנויות הזרות, המציא המבקש למשיב מסמכים ונתונים של הנאמנויות הזרות, ועל-כן אין לייחֵס משקל לטענת המבקש כאילו הוא או מנהלי הנאמנויות הזרות מנוּעים מלמסור למשיב מסמכים ונתונים שדרש.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי ככל שמסמכים אותם דרש המשיב ו/או נתונים אינם נמצאים בחזקת המבקש, בידיעתו או בשליטתו, הסכים המשיב להסתפק בתצהיר מפורט ביחס לכל מסמך או נתון נדרש, ודרישה זו הינה סבירה; וכי כל הנתונים והמסמכים שדרש המשיב מהמבקש דרושים לבירור העניינים הקשורים בשומות שהוציא המשיב, ועל-כן הימנעות המבקש מלהמציא נתונים ומסמכים אלה הינה בגֶדר הפרת חובת הגילוי ופגיעה בתכלית הליך השומה שנועד לקביעת מס אמת.
לאור כל האמור, קבע השופט אלטוביה, כי יהיה זה נכון לעכב את גילוי המסמכים שבידי המשיב עד להשלמת גילוי המסמכים והנתונים שדרש המשיב מהמבקש.
בהתאם, השופט אלטוביה דחה את בקשת המבקש תוך שהוא מחייבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח ובמקביל קבע בצו כי המבקש ימציא למשיב בתוך 60 ימים את כל המסמכים והנתונים שטרם הומצאו למשיב בהתאם לפניותיו, באופן כזה שככל שאין בידי המבקש או בשליטתו נתון או מסמך שדרש המשיב יגיש המבקש או מי מטעמו תצהיר כדין בו יפרט את הנתונים ו/או המסמכים שלא המציא ויפרט את הסיבות לכך.
לסוף קבע השופט אלטוביה, כי לכשיושלמו הליכי הגילוי כדרישת המשיב ואם וככל שהמשיב לא ייענה לדרישת הגילוי של המבקש, יהיה המבקש רשאי להגיש בקשה מתאימה.