פורסם פסק-הדין בעניין ר-ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ (ע"מ 423/10).
המערערת הינה חברה פרטית המפעילה מפעל יצרני בתחום מוצרי המזון, כאשר חלקוֹ הוכר כמפעל תעשייתי מאושר כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון.
עניינו של פסק-הדין במספר מחלוקות בין המערערת לבין המשיב, פקיד-שומה ירושלים: שאלת היותן של הכנסותיה הפיננסיות של המערערת אינטגרליות לפעילות מפעלה המאושר; שאלת זכאותה של המערערת לדרוֹש בניכוי הוצאות מימון; אופן ניכוי הפחת; ניכוי/תוספת בְּשל אינפלציה כאשר המדד שלילי; ומס גירעון.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור ברובו.
לגבי שאלת האינטגרליות, קבע השופט מינץ, כי לא התקיים איזה מהתנאים המצטברים לסיוּוג הכנסותיה הפיננסיות של המערערת כחלק אינטגרלי מפעילותה המאושרת: מקור ההון שהושקע והשיא את ההכנסות הפיננסיות לא היה מפעילותה העסקית; ההשקעות הפיננסיות לא היו קשורות כלל לפעילותה; ומשך ההשקעה לא היה לטווח קצר.
לגבי ניכוי הוצאות המימון, קיבל השופט מינץ את עמדת המערערת וקבע, כי הגם שהכנסות המימון שנצמחו לה לא היו, כאמור, אינטגרליות לפעילותה העסקית המאושרת, אין בכך כדי לשלול את ניכוי הוצאות המימון שבהן עמדה להשגתן.
באשר לניכוי הפחת, קיבל השופט מינץ את עמדת המשיב, לפיה המערערת שגתה בכך שניכתה את הפחת מהנכסים המאושרים הן מהכנסותיה המאושרות והן מההכנסות הבלתי-מאושרות, כמו גם בכך שניכתה את הפחת מהנכסים המנוטרלים רק מתוך ההכנסות של החלק הבלתי-מאושר.
לגבי שאלת יישום הוראות חוק התיאומים בתנאי מדד שלילי, קבע השופט מינץ, כי אף שסעיף 7(ב) לחוק התיאומים נוקט במילים "עליית המדד", הרי שאין לייחֵס לו פרשנות לפיה מדובר רק בעליית המדד ולא בירידתו. זאת, בדומה לפסק-הדין שניתן לאחרונה בעניין טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (ת"א 5664-02-11).
לבסוף, נדרש השופט מינץ לקנס הגירעון בשיעור 15% שהוטל על המערערת. לדבריו, לאור הליקויים המהותיים שנפלו בדיווחי המערערת ובהיעדר כל ראיה או הסבר מצידה של המערערת לליקויים אלה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב להטיל עליה את קנס הגירעון בשיעור הקבוע בדין.