לוגו אלכס שפירא ושות׳

פורסם פסק-הדין בעניין עוף טנא – התקשרות על-בסיס עסקי למרות קיומם של יחסים מיוחדים

25/06/2012

פורסם פסק-הדין בעניין עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ (ע"מ (ת"א) 1140/00).

המערערת, עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ, הינה חברה ציבורית שבבעלותה משחטה שעָסקה בשחיטת פטמים והודו. ההחזקות במערערת בתקופה הרלבנטית לערעור התחלקו בין חברה פרטית בשם עוף עוז בע"מ ("עוף עוז") כ-40%; קבוצת מאיר עזרא - כ-31%; והציבור כ-39%.

עניינו של הערעור בהסכם שנחתם בין המערערת לבין חברת עוף חי עיבוד ושיווק עופות בע"מ ("עוף חי") - שהינה בבעלות בעלי המניות של עוף עוז - שבגדרו התחייבה עוף חי לספק למערערת פטמים לפי הזמנה מעת לעת.

לטענת פקיד-השומה, מחיר הפטמים שרכשה המערערת מעוף חי נקבע לצורך הסטת רווחים מהמערערת לעוף חי שצברה הפסדים לצורכי מס. את שומתו, ביסס המשיב על שתי חלופות:
האחת לשיטתו, המחיר ששילמה המערערת לעוף חי תמורת הפטמים היה גבוה מהמחיר הראוי והושפע מהיחסים המיוחדים שהיו בין המערערת לבין עוף חי, ובהתאם להגדרת "סכום השווי" שבסעיף 85 לפקודת מס הכנסה, יש לראוֹת את ההפרש כהוצאה שאינה לצורך ייצור הכנסה ואינה מותרת בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה;
השנייה לא היה כל טעם בקיומה של עוף חי אשר לא החזיקה אמצעים לאספקת פטמים ומכאן שמדובר בעסקה מלאכותית.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את הערעור וקבע, כי הנסיבות שהביאו לכריתת ההסכם וביצועו מצביעים על כך, כי ההתקשרות בין המערערת לבין עוף חי נעשתה על-בסיס עסקי ולטובת המערערת, מה גם שסביר להניח שלנציג קבוצת מאיר עזרא שהיה שותף לקביעת מחיר עוף חי לא היה עניין להעשיר את קופתה של עוף חי על-חשבון רווחי המערערת.

בית-המשפט הוסיף וציין, כי נמצאו ליקויים שונים בתחשיבי המשיב, ולכן גם מטעם זה אין לקבל את עמדת המשיב.